טיפול CBT

התמודדות עם קשר בעייתי בין הפגישות – חלק ב

קשר בין פגישות טיפוליות

חלק ב’ של פוסט אורח. יוראי ברק, מטפל DBT, מסביר כיצד להתמודד עם קשר לא יעיל בין הפגישות. בחלק זה יוראי מסביר ומפרט טכניקות שמטרתן לא רק להפסיק תקשורת בעייתית, אלא להפוך אותה ליעילה ומגדלת. ואם זה לא עובד, והקשר ממשיך להיות בעייתי, איך אפשר לשנות זאת בעזרת טכניקות התנהגותיות. לחלק א של הפוסט

הפיכת הקשר בין הפגישות  הטיפוליות למועיל

נבדוק עם המטופל מה מטרת יצירת הקשר, ובאיזה זמנים עושה זאת. ננסה להבין יחד את הצורך, ולבנות אופציה אחרת, שתענה על הצורך ותקדם את הטיפול. למשל, אם המטופל יוצר קשר כדי
לדווח על מחשבות ורגשות שסיכמנו עליהם, אך עושה זאת בצורה סובייקטיבית, ובזמן שהמצוקה עולה, נרצה ללמד אותו איך לעשות זאת בצורה יעילה. נעבור באופן מסודר על טבלאות דיווח, נמלא מספר דוגמאות, ונגדיר זמנים מדוייקים לשליחה. אם הוא כותב כדי לפרוק רגש, נחשוב על אלטרנטיבות, למשל: כתיבה לעצמו, ואפשרות להביא לפגישה במידת הצורך. בדיקה כיצד כתיבה חופשית וארוכה משפיעה על תחושותיו, לעומת כתיבה המתארת את המצב בצורה אובייקטיבית. עשיית פעילות אחרת, וחזרה לחשיבה על המצב אחרי ש”התקרר”.

אם המטופל אומר שיצירת הקשר בין הפגישות נעשית כיוון שמרגיש חסר אונים, אינו מצליח לווסת את עצמו, וזקוק לעזרה כדי לא לעשות פעולה מזיקה, נלמד איך לבקש עזרה באופן יעיל. נבקש שכל פנייה תתחלק לשניים: תיאור אובייקטיבי של המצב, והגדרה מדוייקת ואופרציונאלית של מה הוא צריך.

דוגמא לתחילת שיחה על הנושא: “דיברנו על זה שהטלפון הוא לצורך הודעות והתקשרות. אם את רואה שיש צורך מעבר, תגדירי מה בדיוק קרה ומה את צריכה. תשאלי מתי יש לי אפשרות לחזור אליך. חשוב לדייק. שהתיאור לא יהיה סובייקטיבי, אלא תיאור עובדתי, אובייקטיבי של מה קרה. גם בנוגע לעזרה, חשוב שתהיה הגדרה ברורה ומדויקת של מה את צריכה ממני”.

מטופלים רבים יוצרים קשר או מתמודדים עם מצוקה באופן לא יעיל במגוון מצבים, לא רק בטיפול. הטיפול הוא ההזדמנות היחידה שלהם ללמוד איך לעשות משהו אחר. התייחסות ליצירת קשר באופן שתואר לעיל, מאפשרת למידה ובנייה של כישורי התמודדות. אם היינו מתייחסים ליצירת הקשר כמטרד בלבד, ומנסים לסיים אותו, יתכן והיינו מצליחים (יתכן גם שהטיפול היה נגמר, או שיצירת הקשר הייתה ממשיכה), אך לא היינו עוזרים למטופל לשנות את ההתנהלות שפוגעת בחייו. מעבר לכלים הספציפיים, עצם ההתייחסות העניינית לבעיה, במקום התייחסות אליו כבעיה, יכולה להיות משמעותית מאוד. חשבו איך אדם שלאורך שנים שפטו וביקרו אותו, ששפט וביקר את עצמו כמופרע, בעייתי וחסר אונים מול דחפיו ירגיש כשיתקל במטפל שלא ישפוט אותו אלא יבין את הקושי וינסה לעמוד לצידו ולעזור לו. איזו הקלה, איזו נחמה.

דוגמא ליצירת קשר:
הודעה לפני עבודה על יצירת קשר: “אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי. תעזור לי בבקשה, אני לא יכולה לסבול יותר”
כתיבה לפי הסיכום: “מה קרה: כתבתי הודעת וואטסאפ לאלון. הוא לא ענה לי כמה דקות. הרגשתי עצובה, חרדה וכועסת. אני רוצה להתקשר אליו שוב ולשלוח הודעות זועמות אם לא יענה. אם זה לא ילך, רוצה להשתכר.
איזו עזרה צריכה: צריכה לדבר כמה דקות כדי לחשוב יחד מה יכולה לעשות במקום לנסות להתקשר אליו. או אני יודעת מה כדאי שאעשה, אבל יהיה לי קשה מאוד לעמוד בזה. חושבת שאם אשלח לך מה עשיתי, ותתן לי פידבק, זה יעזור לי מאוד להחזיק את עצמי”
שימו לב שהכתיבה לפי הסיכום התיאור כולל תיאור אובייקטיבי של המצב, רגשותיה, איזה התנהגויות מזיקות היא הייתה רוצה לעשות, ואיו עזרה צריכה. העזרה מנוסחת בצורה ספציפית וברורה.

הכתיבה יכולה להיות בוואטסאפ/הודעה, או במייל, לפי הסיכום בין המטפל למטופל. במידה והכתיבה היא במייל, אפשר להשתמש בטבלה מובנית.

מה לעשות אם זה ממשיך?

הייתם אמפתיים, חשבתם יחד, הגדרתם את החוזה הטיפולי, חשבתם על דרכים יעילות להתמודד עם הקשיים של המטופל בין הפגישות. ובכל זאת, הוא ממשיך ליצור קשר בדרך שהגדרתם כבעייתית. להלן שלושה שלבים שביצוע עקבי שלהם יעזור להתמודד עם הנושא, ויעזור למטופל ללמוד כישור חדש:

חזרה על ההסבר. בודקים אם ההסבר נקלט. לעיתים נגלה שבשל קשיי ריכוז, הצפה רגשית או מורכבות של ההנחיות המטופל לא קלט את המידע. חזרה על החומר ותרגול יחד יכולים לשנות את המצב.
עיצוב התנהגות. במידה והמטופל הבין, אך ההתנהגות נמשכת, נעבוד בצורה התנהגותית, על ידי מתן חיזוקים או מניעתם. חשוב שנבין מה התגמול של המטופל כדי לדייק בתגובתנו. למשל, חוסר מענה, עיכוב תגובה או תגובה קצרה, עניינית ולא חמה (מבין שאת במצוקה. כפי שסיכמנו, נדבר על כך בפגישה) יכולים להפחית חיזוק חיובי של ההתנהגות. כמובן, אחרי שהסברנו שכך נעשה. חשוב שנסביר גם מה יהיה בהמשך, למשל: “כיוון שהמייל חורג ממה שסיכמנו, לא אענה על מייל בפורמט זה להבא. במידה ותכתוב כפי שסיכמנו, אשיב בפרק זמן של 24 שעות”.
Stop. חסימה. אם העיצוב לא עזר. מסבירים שניסינו לשנות. המשך ההתנהלות הנוכחית פוגעת בקשר ובטיפול. נסביר כי כרגע אנו חוסמים את הקשר עד הפגישה הבאה. בפגישה נדבר על מה צריך לעשות כדי להחזיר את הקשר. נשמע הצעות ממנו, נעלה משלנו אם אין לו (לדוגמא – להתקשר למישהו אחר , לכתוב מייל או יומן). נסביר שאי אפשר לטפל ככה, והמשך התנהלות כזו תפגע בטיפול. טכנית, האופן בו נעשה זאת הוא חסימת האפשרות ליצור קשר (חסימת הוואטסאפ, האפשרות להתקשר אלינו) באופן זמני.

אם ראינו בפגישה שהמטופל מבין ומוכן להתנהלות אחרת, נסיר את החסימה, ונחזיר אותה שוב אם לא יעמוד בכללים. אם הוא ממשיך ליצור קשר פעם אחר פעם, או משתמש באמצעים אחרים (למשל מתקשר ממספרים אחרים) נתייחס לכך כהטרדה מכוונת ולא מצוקה, ויתכן ונבחר לסיים את הקשר הטיפולי. במצב כזה, חומרת ההפרעה כה גבוהה שסביר להניח שאינה מאפשרת טיפול שלא במסגרת כוללנית. אם יצירת הקשר נמשכת, כדאי לשמור על עצמנו ולא להסס לפנות למשטרה (למרבה המזל, מקרים אלו נדירים, אך בשל הסיכון במקרים אלו, מצאנו לנכון לפרט גם אפשרות זו).

ליצירת קשר עם יוראי ברק התקשרו 054-3930350 או כתבו ל-yorayb@gmail.com 

תפריט נגישות

Call Now Button