ניקח כדוגמא אדם הסובל מדיכאון ומחזיק בתפיסה לפיה הוא כישלון. בטיפול נעשתה עבודה קוגניטיבית רבה על ההווה על מנת לשנות תפיסה זו. הוא למד לזהות עיוותי חשיבה, למשל מקרים בהם הוא מבטל הישגים שלו או הנטייה שלו להתייחס למקרים בהם התפקוד שלו נופל מציפיותיו מעצמו ככישלון (גם אם רוב האנשים יראו זאת כהצלחה) ולאתגר אותם. למרות שעשה זאת באופן עקבי ורכש הבנה שהחשיבה שלו אינה נכונה, קיים פער גדול בין ההבנה הרציונאלית להרגשה שלו לגבי עצמו, ולמרות שהוא יודע שאובייקטיבית הדבר אינו נכון, הוא ממשיך לראות עצמו ככישלון.

חקירה של העבר העלתה במהרה שהוריו היו אנשים ביקורתיים והישגיים מאוד, כלפיו ובכלל. כל דבר שנעשה היה צריך להיות בסטנדרט גבוה, תמיד היה אפשר לשפר ותמיד היה על מה להעיר. אמו בישלה רבות ובני הבית אהבו את האוכל בדרך כלל, אך לה היה מה להגיד פעמים רבות על איכות הבישול והיא דיברה ליד השולחן על כך שפעם הבאה תשים פחות מלח/תשתמש בתבלין אחר וכן הלאה. ציוני מבחנים היוו מקור לא אכזב לדיון על איך הציון ביחס לכיתה, האם זה מספיק טוב, למה ירדו נקודות והאם הילד צריך עזרה וכן הלאה. כשהמטופל ניסה לעזור לאביו בתיקונים בבית אביו היה חסר סבלנות פעמים רבות ובמהרה עשה את הדברים בעצמו, כשהוא דוחק את הילד הצידה. חקירת העבר חשפה כי כילד המטופל החזיק במחשבות כמו “הוא לא מרוצה ממני”, “זה לא מספיק טוב”, “למה קיבלתי 90 ולא 100, אני טיפש”, “אני מאכזב אותם” ועוד. עבודה על מחשבות אלו אפשרה לאתגר אותן ולהסתכל על העבר בצורה אחרת. הא החל להבין שהוריו לא היו מושלמים ולמרות שניסו לגדלו כמיטב יכולתם עשו טעויות, ושבפועל הוא לא היה ילד בעייתי או לא מוצלח, ההפך הוא הנכון. הבנות אלו והבנת האופן בו העבר יצר את תפיסותיו העכשוויות אפשרו את תחילת השינוי הרגשי.

לעיתים אין די בעבודה קוגניטיבית על העבר, ואז שיטות משלימות, כמו שיטת טיפול הנקראת סכמה תרפיה ומשלבת גם חלקים קוגניטיביים אך גם עבודה רגשית חוויתית על הזכרונות יכולה להוביל לשינוי. טיפולים אלו ממושכים יותר, ולכן, אלא אם ההערכה היא ש-CBT בפני עצמו לא יועיל מספיק, הם לא יהיו אופציית הטיפול הראשונה.

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS