טיפול CBT

חשיפות ל-HOCD

OCD של זהות מינית

בחרתי לתאר חשיפות ב-HOCD (הפרעה טורדנית כפייתית המתבטאת בעיסוק בזהות המינית, האם אני סטרייט/גיי) ודווקא בצד של סטרייטים שחוששים להיות גייז ולא ההיפך, כיוון שחשיפות אלו נותנות דוגמא טובה לאופן הצבעוני והתיאטרלי שטיפול ב-OCD יכול ללבוש. ניתן לגזור מדוגמאות אלו לגבי טיפול בסוגים שונים של OCD וחשיפות בכלל. כל החשיפות צריכות להתבצע כמובן לפי היררכיה מסודרת, לאורך זמן, ותוך ניטור ובחינת רמות המצוקה, ולא באופן פרוע ולא מבוקר. החלק הראשון של הפוסט עוסק בהבדלה בין HOCD לעיסוק לא אובססיבי בנטיה המינית, ובשאלות של מטפלים בנושא. 

גיי, שמיי, מה בעצם הבעיה?

לפני שמתחילים בטיפול, חשוב להבין מה הבעיה ולא להניח שאנחנו יודעים מה מטריד את המטופל. הרי הומוסקסואליות אינה מחלה או בעיה (אפילו ה-DSM מסכים לכך בימינו) ולא מעט גייז שמחים ומרוצים מנטייתם המינית. לכן, חשיפות שיעסקו אך ורק בכך שהאדם הוא בעצם גיי יכולות להחטיא את המטרה. חשוב להבין מה יהיה כל כך נורא בעיני המטופל אם הוא יהיה גיי. מספר דוגמאות לכך הן: אם אהיה לסבית אצטרך לעזוב את בעלי, ואני מאוד אוהבת אותו. אם אגלה שאני הומו אתלבש ואתנהג אחרת, ואולי זה יוביל לפיטורים. משפחתי תנתק איתי קשר. אני חי בקשר, כשאגלה שאני גיי, כל החיים שלי עד כה יהיו חסרי משמעות.   חלק מהחשיפות יהיו זהות, בלי קשר לתוכן (למשל, החשיפות העוסקות בלהתנהג כמו גיי רלוונטיות לרוב האנשים עם HOCD) וחלק יהיו ייחודיות וישתנו בהתאם לחשש.

דוגמאות לחשיפות ב-HOCD

להתנהג כמו גיי

לרוב הסטירואוטיפים חוגגים ב-HOCD. גם אם דעותיו האמיתיות של האדם לגבי גייז שונות, פעמים רבות יש חשש והימנעות מוחלטת מהתנהגויות, בגדים ודיבור שנחשבים גייז. אז תוציאו את הבגדים הורודים מהארון, תורידו את ההבעה המבואסת מהוודג’, הולכים ליהנות!

 שפת גוף. לשבת רגל על רגל (גברים) או ברגליים פשוקות ופשוטות קדימה, או ברגליים פשוקות והישענות על הברכיים (נשים). לסובב את מפרק כף היד תוך כדי דיבור (גברים). לעשות הבעות פנים מופרזות ודרמטיות (שוב גברים, מוזמנים להעלות סטריאוטיפים לגבי לסביות).

דיבור. טון הדיבור יכול להיות גברי בצורה מוקצנת (נשים) או נשי ומתחנחן (גברים). אפשר ורצוי לשלב מילים של אוחצ’ות בדיבור (אפשר ורצוי להשתמש במילון אבן שושנה). אפשר לנהל את כל הפגישה כשהמטופל מדבר על עצמו במין הנגדי (מטופל גבר שידבר על עצמו בלשון נקבה).

בגדים. המטופל יתבקש ללכת עם בגדים הנחשבים בעיניו גייז. פעמים רבות עולה כאן שאלת הבולטות. מטרת החשיפה אינה שהמטופל שונה, וגם תחתונים מנומרים שאיש אינו רואה יכולים לעשות יופי של עבודה (וכמובן שעצם הקנייה היא חשיפה נהדרת). אם הקושי הוא מול הסביבה, ולמטופל אין בעיה ללכת עם כל בגד שהוא כל עוד איש לא רואה, חשוב שהם כן יראו. חשוב לזכור שמה שנראה למטופל כשלט חוצות שכתוב עליו “גיי” יכול לא לעורר שום תשומת לב אצל הסביבה והמטרה היא למצוא בדיוק את הבגדים האלה. כך למשל, זכורה לי מטופלת שלבשה כחשיפה דגמ”ח, ועשתה “קוקו לסבי” למפגש אליו הגיעה עם בן זוגה. מבחינתה זה היה כמו להגיד “אני לסבית”, אך כמובן שהסביבה לא ראתה זאת כך.

שימוש במדיה לחשיפות ב-HOCD

שירים. שירים הם כלי חזק לחשיפות, ולמרבה המזל יש הרבה שירים נהדרים שמזוהים מאוד עם גייז. אפשר לשמוע את אותו שיר שוב ושוב, או לעשות פלייליסט של שירי גייז. ניתן לשמוע שיר או שירים במהלך הפגישות כחשיפה הבלעדית, לרקוד איתם בצורה “גאה” או לשים אותם ברקע בכל פגישה. אחד התרגילים החביבים עלי לשיעורי בית הוא לעשות פלייליסט שהמטופל ישמע תוך כדי פעולות אחרות שאינן דורשות השקעת קשב. כך, הוא יכול לעשות חשיפה בצורה יומיומית, מבלי שיצטרך לפנות זמן רב לכך. השירים יכולים להיות שירים שמדברים על קשר הומוסקסואלי, שירים שנכתבו או בוצעו על ידי גייז או דראג או שירים המזוהים עם תרבות הגייז. יש אינסוף דוגמאות לכך, אתן כמה: שירים של להקת קווין, בוי ג’ורג’, אלטון ג’ון, שירי אירוויזיון (ובפרט דנה אינטרנשיונאל), I kissed a girl, take me to church, שיר של יום חולין בביצועו של מאור כהן.  

קליפים וסרטונים. שנות ה-70 וה-80 העליזות סיפקו לא מעט קליפים שיכולים להיות חשיפה רצינית לאנשים עם HOCD. למשל הלהיט של להקת קאלטשר קלאב, או I want to break free של קווין. לקהילה הגאה עצמה יש הומור נהדר, ויש סרטונים רבים המהווים חשיפה אך יכולים גם לשעשע. למשל שיחת אוחצ’ות או קליפים של המסיבות המזרחיות לגייז, אריסה.

ספרים וסרטים על גייז. חשיפה ממושכת יותר היא לקרוא ספרים או לראות סרטים של גייז. הגוון יכול להיות עדיין הומוריסטי, אך אפשר לעבור להתייחסות רצינית יותר. יש לא מעט סרטים וספרים המציגים דילמות וקשיים שחברי הקהילה הגאה מתמודדים עמם.

 מידע על גייז. המטופל יתבקש לקרוא סיפורים אישיים של גייז, בעיקר כאלה הנוגעים לחשש שלו. למשל, אם המטופל בוגר והקים משפחה, הוא יתבקש לקרוא סיפורים של אנשים שיצאו מהארון בגיל מבוגר. בזמן קריאת הסיפורים, הוא יתבקש למצוא נקודות דומות בינו לבין הדמויות. קיימות כיום גם סדרות ישראליות דוקומנטריות מצוינות על חיי גייז, למשל סדרת הרשת “על הרצף”, המציגה מונולוגים של מספר אנשים מהקהילה.

להתרועע עם הקהילה

קריאה יומית באתרים של גייז. הרשמה לאתר הכרויות של גייז (הפרופיל לא חייב להיות פעיל, עצם ההרשמה יכולה להיות חשיפה משמעותית). הליכה לבארים, מסיבות של גייז, וכמובן – למצעד הגאווה. כמובן שחשוב להקפיד על גבולות, ולא “להתחיל” עם אנשים שאינם יודעים שמהטופל אינו גיי. חשיפות אלו יכולות להיות בפגישה, בין אם בחדר הטיפולי או מחוצה לו, או להתבצע באופן עצמאי. המטפל צריך להחליט מה היכולות והגבולות שלו, ולהציע למשל פגישה במועדון גייז בשעות הלילה רק אם הדבר אפשרי ומקובל עליו.

 

חשיפות בדמיון

בחשיפות אלו, המטופל ידמיין את יציאתו מהארון, הקטסטרופה המחכה לו או כל נושא אחר בתחום. הדרך הראשונה לעסוק בנושא היא תוך שימוש באמצעי מדיה שפורטו, למשל לקרוא סיפורי יציאה מהארון, או סיפורים המתארים את הקטסטרופה שהמטופל חושש ממנה (למשל סיפורים על אנשים שמשפחתם התנתקה מהם כשיצאו מהארון). קיימות דרכים רבות נוספות לבצע חשיפה בדמיון, אתן מספר דוגמאות:

לופ טייפ. המטופל יקליט יחד עם המטפל את התסריט, וישמע אותו באופן רפיטטיבי בין המפגשים. התסריט יכול להיות על הנושאים שפורטו, או פשוט לתאר יום רגיל בחייו אחרי שיצא מהארון.

כתיבה. המטופל יכתוב את סיפור היציאה שלו מהארון. הדבר יכול להיות כיומן, מכתב למשפחתו בו הוא מודיע שהוא גיי, או ספר או כתבה שכתב אחרי יציאתו מהארון.

יעל לב, פסיכולוגית, טיפול CBT בבוגרים ובני נוער

ניתן ליצור קשר ב-053-4213111
אם אין מענה נא להשאיר הודעת SMS
או השאירו פרטיכם בטופס ואחזור אליכם

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

תוכן ההודעה