טיפול CBT

טיפול CBT בחרדה חברתית – טיפול קוגניטיבי

טיפול CBT בחרדה חברתית

הטיפול היעיל ביותר לחרדה חברתית כיום הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). טיפול זה בחרדה חברתית יוצא מנקודת הנחה שלמחשבות והתנהגויות תפקיד חשוב בתחילת החרדה החברתית ובשימורה לאורך השנים. ההבדל בין אנשים עם חרדה חברתית לאנשים ללא חרדה חברתית אינו בכישורים החברתיים, באטרקטיביות שלהם וכן הלאה, אלא באופן בו הם תופסים את עצמם ואת החברה ובדרך בה הם מתנהלים מול מצבים חברתיים בשל תפיסותיהם*. לכן, כדי לטפל בחרדה חברתית, יש להתרכז במחשבות ובהתנהגות.

לאורך השנים חוקרים ומטפלים בחרדה חברתית זיהו דפוסי חשיבה והתנהגות המאפיינים רבים מהסובלים מחרדה חברתית. המחשבות האופייניות הן מאיימות מאוד, וסביר להניח שכל מי שהיה חושב אותן ומאמין בהן היה מרגיש חרד במצבים חברתיים. אנשים עם חרדה חברתית מאמינים למחשבותיהם המאיימות, לכן הם מרגישים מאוימים במגוון מצבים חברתיים, נמנעים מהם או נוקטים באסטרטגיות התנהגותיות שונות כדי להרגיש ביטחון. מטרת הטיפול היא לאפשר למטופל להכיר את המחשבות וההתנהגויות שלו לעומק, ואחרי ההבנה  – להתחיל לשנות אותן. שינוי יוביל לכך שמצבים חברתיים לא יראו לו מאיימים כבתחילת הטיפול והוא יוכל להתמודד עמם בצורה טובה יותר. בחלק זה אתרכז בחלק הקוגניטיבי של הטיפול. בחלק הבא אעסוק בחלק ההתנהגותי

טיפול קוגניטיבי בחרדה חברתית – עבודה על המחשבות

בתחילת חלק זה של הטיפול נלמד המודל הקוגניטיבי (העוסק בחשיבה) של חרדה חברתית, המסביר ומפרט על דפוסי חשיבה הקיימים כמעט אצל כל הסובלים מחרדה חברתית. לאחר שהפונה לטיפול רוכש הבנה בסיסית של המודל, עוברים לשלב הבא: הכרת המחשבות הייחודיות שלו היוצרות חרדה במצבים חברתיים. המטופל מתבקש לתעד מחשבות במגוון מצבים חברתיים (ולפניהם, ואחריהם, וכשהוא מדמיין מצבים חברתיים). ראשית, מטרת התיעוד היא להביא את המחשבות למודעות. פעמים רבות אנחנו לא שמים לב למה עובר לנו בראש עד שאנחנו מפנים את תשומת ליבנו לכך, ולעיתים עצם ההכרה במחשבות יכולה להוביל לשינוי. שנית, תשומת הלב למחשבות אחרי שקיימת הכרות עם המודל הכללי של חרדה חברתית מאפשרת למטופל להפריד בינו לבין החרדה החברתית: להבין שהמחשבות אינן ייחודיות לו ואינן מי שהוא, אלא חלק מהבעיה שפוגעת בחייו. הבנה זו כשלעצמה יכולה להיות חשובה מאוד לדימוי העצמי, ולתת תקווה ואופטימיות להתמודדות (אם המודל הזה מתאים לי עד כה, יכול להיות שגם הטיפול שנגזר ממנו יעזור לי!). לבסוף, ההיכרות עם המודל עוזרת לבחון את המחשבות לאורו, ולזהות ביתר קלות דפוסי חשיבה קיצוניים שמייצרים את החרדה ואינם בהכרח נכונים.

השלב הבא לאחר זיהוי המחשבות, הוא למידת וזיהוי העיוותים הקיימים בכל מחשבה. למשל, במחשבה לפיה הצד השני משתעמם מדברי, יש הנחה שאני יודע מה הצד השני חושב, בעוד שבפועל אין לי דרך לדעת זאת אם הוא לא אמר לי. אחד היסודות של טיפול קוגניטיבי הוא כלי הנקרא עיוותי חשיבה. אהרון בק, אחד הפסיכולוגים שיצרו את השיטה, מיפה דפוסי חשיבה קיצוניים ושגויים, המובילים לפרשנות שגויה של המציאות, וכתוצאה למגוון קשיים. בדוגמא שלעיל, עיוות החשיבה נקרא "קריאת מחשבות". קיימים עיוותים נוספים הנלמדים בטיפול. מטרת הלמידה היא להבין שאני מסתכל על המציאות בצורה מוקצנת ושגויה, והסתכלות זו, ולא המציאות כשלעצמה – מובילה לחרדה.

לאחר שלמדנו מה שגוי הגיע הזמן ללמוד לפרש את המצב בצורה שונה. בחלק זה נעשית עבודה ליצירת דפוסי חשיבה פחות קודרים ויותר ריאליים. לדוגמא, אם חשבתי בזמן הליכה ברחוב שאני נראה מוזר ואנשים מסתכלים עלי וצוחקים, אלמד להעלות השערות נוספות, למשל: "כנראה שאף אחד לא מסתכל עלי, אני מרגיש ככה כיוון שאני מודע מאוד לעצמי, אבל ההרגשה שלי אינה המציאות", "יכול להיות שמסתכלים על התיק שקניתי לא מזמן כי הוא ממש יפה" וכן הלאה. ככל שהטיפול יתקדם, המטופל יבין שההסתברות שהמחשבות המאיימות שלו נכונה נמוכה יותר מההסתברות שהמחשבות האלטרנטיביות שהעלה נכונות.

סיכום הנעשה בחלק הקוגניטיבי של הטיפול:

הבנת המודל הכללי של חרדה חברתית
זיהוי מחשבות שליליות ספציפיות שלי.
זיהוי שגיאות ועיוותים במחשבותי בנושאים חברתיים.
העלאת מחשבות אלטרנטיביות, פחות קודרות ויותר ריאליות.

לחלק השני  – טיפול התנהגותי בחרדה חברתית

מתעניינים בטיפול? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם. 
כמו כן ניתן ליצור קשר במספר 053-4213111.

אם אין מענה נא לשלוח הודעת SMS.

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

תוכן ההודעה

  * בחלק מהמקרים החרדה כן מבוססת על ליקוי בכישורים החברתיים, אדון בכך במאמר נפרד.