טיפול CBT

טיפול בחרדה חברתית

טיפול CBT בחרדה חברתית

הטיפול היעיל ביותר לחרדה חברתית כיום הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). טיפול זה בחרדה חברתית יוצא מנקודת הנחה שלמחשבות והתנהגויות תפקיד חשוב בתחילת החרדה החברתית ובשימורה לאורך השנים. ההבדל בין אנשים עם חרדה חברתית לאנשים ללא חרדה חברתית אינו בכישורים החברתיים, באטרקטיביות שלהם וכן הלאה, אלא באופן בו הם תופסים את עצמם ואת החברה ובדרך בה הם מתנהלים מול מצבים חברתיים בשל תפיסותיהם*. לכן, כדי לטפל בחרדה חברתית, יש להתרכז במחשבות ובהתנהגות.

לאורך השנים חוקרים ומטפלים בחרדה חברתית זיהו דפוסי חשיבה והתנהגות המאפיינים רבים מהסובלים מחרדה חברתית. המחשבות האופייניות הן מאיימות מאוד, וסביר להניח שכל מי שהיה חושב אותן ומאמין בהן היה מרגיש חרד במצבים חברתיים. אנשים עם חרדה חברתית מאמינים למחשבותיהם המאיימות, לכן הם מרגישים מאוימים במגוון מצבים חברתיים, נמנעים מהם או נוקטים באסטרטגיות התנהגותיות שונות כדי להרגיש ביטחון. מטרת הטיפול היא לאפשר למטופל להכיר את המחשבות וההתנהגויות שלו לעומק, ואחרי ההבנה  – להתחיל לשנות אותן. שינוי יוביל לכך שמצבים חברתיים לא יראו לו מאיימים כבתחילת הטיפול והוא יוכל להתמודד עמם בצורה טובה יותר.

טיפול בחרדה חברתית – עבודה על המחשבות

בתחילת חלק זה של הטיפול נלמד המודל הקוגניטיבי (העוסק בחשיבה) של חרדה חברתית, המסביר ומפרט על דפוסי חשיבה הקיימים כמעט אצל כל הסובלים מחרדה חברתית. לאחר שהפונה לטיפול רוכש הבנה בסיסית של המודל, עוברים לשלב הבא: הכרת המחשבות הייחודיות של האדם. המטופל מתבקש לתעד מחשבות שלו במגוון מצבים חברתיים (ולפניהם, ואחריהם, וכשהוא מדמיין מצבים חברתיים). ראשית, מטרת התיעוד היא להביא את המחשבות למודעות. פעמים רבות אנחנו לא שמים לב למה עובר לנו בראש עד שאנחנו מפנים את תשומת ליבנו לכך, ולעיתים עצם ההכרה במחשבות יכולה להוביל לשינוי. שנית, תשומת הלב למחשבות אחרי שכבר קיימת הכרות עם המודל הכללי של חרדה חברתית מאפשרת למטופל להפריד בינו לבין החרדה החברתית: להבין שהמחשבות אינן ייחודיות לו ואינן מי שהוא, אלא חלק מהבעיה שפוגעת בחייו. הבנה זו כשלעצמה יכולה להיות חשובה מאוד לדימוי העצמי, ולתת תקווה ואופטימיות להתמודדות (אם המודל הזה מתאים לי עד כה, יכול להיות שגם הטיפול שנגזר ממנו יעזור לי!). לבסוף, ההיכרות עם המודל עוזרת לבחון את המחשבות לאור המודל ולזהות ביתר קלות דפוסי חשיבה קיצוניים שמייצרים את החרדה ואינם בהכרח נכונים.

בהמשך, המטופל, שלמד כבר לשים לב למחשבותיו, לומד לזהות את העיוותים הקיימים בכל מחשבה (למשל, במחשבה לפיה הצד השני משתעמם מדברי, יש הנחה שאני יודע מה הצד השני חושב, בעוד שבפועל אין לי דרך לדעת זאת אם הוא לא אמר לי). לאחר שהוא מבין מה שגוי, הגיע הזמן ללמוד לפרש את המצב בצורה שונה. בחלק זה נעשית עבודה ליצירת דפוסי חשיבה פחות קודרים ויותר ריאליים. לדוגמא, אם חשבתי בזמן הליכה ברחוב שאני נראה מוזר ואנשים מסתכלים עלי וצוחקים, אלמד להעלות השערות נוספות, למשל: "כנראה שאף אחד לא מסתכל עלי, אני מרגיש ככה כיוון שאני מודע מאוד לעצמי, אבל ההרגשה שלי אינה המציאות", "יכול להיות שמסתכלים על התיק שקניתי לא מזמן כי הוא ממש יפה" וכן הלאה. ככל שהטיפול יתקדם, המטופל יבין שההסתברות שהמחשבות המאיימות שלו נכונה נמוכה יותר מההסתברות שהמחשבות האלטרנטיביות שהעלה נכונות.

סיכום הנעשה בחלק הקוגניטיבי של הטיפול:

הבנת המודל הכללי של חרדה חברתית
זיהוי מחשבות שליליות ספציפיות שלי.
זיהוי שגיאות ועיוותים במחשבותי בנושאים חברתיים.
העלאת מחשבות אלטרנטיביות, פחות קודרות ויותר ריאליות.

 

טיפול התנהגותי בחרדה חברתית

מההבנה שהמחשבות שלי אינן שוות ערך למציאות, וברוב הפעמים המציאות היא פחות שלילית ממה שעובר לי בראש, נובע שאפשר לשנות את ההתנהגות שלי מבלי שיהיו לכך תוצאות איומות. גם אם מבינים זאת בראש, אין די בהבנה, הפחד כבר מושרש ויש צורך בעבודה מעשית כדי להתחיל לשנות זאת.

בחלק ההתנהגותי של הטיפול נעשה תחילה רישום של מצבים בהם האדם מרגיש חרדה בתחום החברתי, והם מסודרים לפי רמת הקושי. לאחר שנוצר מדרג, המטופל מתחיל להתמודד עם מצבים אלו בצורה מובנית ומסודרת, ממצבים קלים יותר עד למצבים המאתגרים ביותר לקראת סוף הטיפול. חלק מההתמודדות יכולה להיות במהלך פגישות הטיפול, וחלק בעבודה עצמית בין הפגישות. החשיפה מרכיב חשוב בחלק זה הוא חזרתיות וזמן חשיפה ממושך. הדבר חשוב כיוון ששהייה ממושכת במצב מאפשרת לרמת החרדה לפחות בהדרגה, וחזרה על כך שוב ושוב מייצרת תגובה רגשית חדשה. לעומת זאת חשיפה קצרה ולא עקבית רק מחזקת את החרדה.

לדוגמא: במהלך הפגישות המטופל יכול להתבקש לעשות הרצאה קטנה על נושא שהוא מכיר. בתחילה רמת החרדה תהיה גבוהה, אולם לאחר שיחזור על כך שוב ושוב ושוב (לעיתים בשילוב עבודה על המחשבות) עוצמת החרדה תפחת והוא יראה שהוא יכול להתמודד עם כך. לאחר שחווה הצלחה והוא מרגיש שהוא מוכן לצעד הבא, יגיע הזמן להוציא את ההתמודדות מהחדר הטיפולי לחיים, ויחד עם המטפל הוא יחליט על חשיפות שיבצע בין הפגישות ואיך בדיוק יתבצעו. למשל, לשבת לבד בבית קפה לחצי שעה 3 פעמים בשבוע, לבצע ברצף במשך חצי שעה שיחות טלפון על מנת למצוא דירה לשכור וכן הלאה.

בחלק ההתנהגותי יש דגש גם על הפסקת התנהגויות שגורמות לאדם להרגיש בטוח כביכול במצב החברתי (הנקראות התנהגויות ביטחון) אולם בפועל משמרות את התפיסה כי אינו יכול להתמודד עם המצב ללא עזרים. הפסקת התנהגויות אלו מאפשרת לסובל מהחרדה החברתית לחוות את החרדה, לראות שהוא יכול לשרוד את המצב ולתפקד היטב, ולחוות בסופו של דבר ירידה בעוצמת החרדה. למשל אדם שהתבקש לשבת לבד בבית קפה כחשיפה יתבקש לא לשחק עם הסלולרי במהלך החשיפה, כיוון שהדבר גורם לו להרגיש שהוא נראה עסוק (ואז אנשים לא יחשבו שהוא פתטי, בודד וכן הלאה) ומסיח את דעתו כך שהוא לא מרגיש את החרדה במלוא עוצמתה.

מתעניינים בטיפול? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם. 
כמו כן ניתן ליצור קשר במספר 053-4213111.

אם אין מענה נא לשלוח הודעת SMS.

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

תוכן ההודעה

  * בחלק מהמקרים החרדה כן מבוססת על ליקוי בכישורים החברתיים, אדון בכך במאמר נפרד.