טיפול CBT

טיפול CBT בחרדה חברתית – החלק ההתנהגותי

טיפול התנהגותי בחרדה חברתית

בחלק הקודם של המאמר הסברתי אודות טיפול קוגניטיבי בחרדה חברתית. בחלק זה אציג את העקרונות של טיפול התנהגותי בחרדה חברתית. שני החלקים משולבים יחד בטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), כדי להשיג יעילות מרבית של הטיפול, ושיפור בפרק זמן קצר ככל הניתן.

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול עולה ההבנה שהמחשבות שלי אינן שוות ערך למציאות, וברוב הפעמים המציאות היא פחות שלילית ממה שעובר לי בראש. מכך נובע שאפשר לשנות את ההתנהגות שלי מבלי שיהיו לכך תוצאות איומות. גם אם מבינים זאת בראש, אין די בהבנה, הפחד כבר מושרש ויש צורך בעבודה מעשית כדי להתחיל לשנות זאת.

בחלק ההתנהגותי של הטיפול נעשה תחילה רישום של מצבים בהם אתה האדם מרגיש חרדה בתחום החברתי, והם מסודרים לפי רמת הקושי. לאחר שנוצר מדרג, המטופל מתחיל להתמודד עם מצבים אלו בצורה מובנית ומסודרת, ממצבים קלים יותר עד למצבים המאתגרים ביותר לקראת סוף הטיפול. חלק מההתמודדות יכולה להיות במהלך פגישות הטיפול, וחלק בעבודה עצמית בין הפגישות. מרכיב חשוב בחלק זה הוא חזרתיות וזמן חשיפה ממושך. הדבר חשוב כיוון ששהייה ממושכת במצב מאפשרת לרמת החרדה לפחות בהדרגה, וחזרה על כך שוב ושוב מייצרת תגובה רגשית חדשה. לעומת זאת חשיפה קצרה ולא עקבית רק מחזקת את החרדה.

לדוגמא: במהלך הפגישות ד התבקש לעשות הרצאה קטנה על נושא שהוא מכיר. בתחילה רמת החרדה הייתה גבוהה, אולם לאחר שחזר על כך שוב ושוב ושוב, בשילוב עבודה על המחשבות, עוצמת החרדה פחתה. לאחר שחווה הצלחה והבין שיש ביכולתו להתמודד עם החרדה, הוא הרגיש מוכן לצעד הבא: להוציא את ההתמודדות מהחדר הטיפולי לחיים. בפגישה הבאה נערכה עבודה לתכנון חשיפות שיבצע בין הפגישות, ואיך בדיוק יתבצעו. למשל, תחילה נקבע כי ישב לבד בבית קפה 3 פעמים בשבוע, במשך חצי שעה לפחות. כי יבצע לבצע ברצף במשך חצי שעה שיחות טלפון על מנת למצוא דירה לשכור וכן הלאה.

בחלק ההתנהגותי יש דגש גם על הפסקת התנהגויות שגורמות לאדם להרגיש בטוח כביכול במצב החברתי (הנקראות התנהגויות ביטחון) אולם בפועל משמרות את התפיסה כי אינו יכול להתמודד עם המצב ללא עזרים. הפסקת התנהגויות אלו מאפשרת לסובל מהחרדה החברתית לחוות את החרדה, לראות שהוא יכול לשרוד את המצב ולתפקד היטב, ולחוות בסופו של דבר ירידה בעוצמת החרדה. למשל אדם שהתבקש לשבת לבד בבית קפה כחשיפה יתבקש לא לשחק עם הסלולרי במהלך החשיפה, כיוון שהדבר גורם לו להרגיש שהוא נראה עסוק (ואז אנשים לא יחשבו שהוא פתטי, בודד וכן הלאה) ומסיח את דעתו. הוא עדיין מרגיש את החרדה, אך ברמה נמוכה יותר, וכך הוא לא חווה התרגלות לחרדה, והדבר אינו מכין אותו למצבים בהם לא יוכל להיעזר בהתנהגויות אלו. בעיה נוספת בהתנהגויות אלו היא שאנשים עם חרדה חברתית נוטים לתלות בהן את ההצלחה, במקום לקחת את הקרדיט לעצמם. במקום שהאדם שישב בבית הקפה למרות החרדה יגיד "כל הכבוד לי, אני יכול להתמודד טוב יותר מכפי שחשבתי", הוא עלול להגיד לעצמו "הצלחתי רק בזכות הטלפון. אם הייתי בלעדיו הייתי בורח".

מתעניינים בטיפול CBT? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם. 
 ניתן ליצור קשר גם ב-053-4213111 
אם איני זמינה, נא לשלוח הודעת SMS
הטיפול הוא בבוגרים, ובבני נוער לאחר בחינת התאמתם לטיפול

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

תוכן ההודעה