טיפול CBT

דפוסי חשיבה והתנהגות בחרדה חברתית

התנהגות ומחשבות בחרדה חברתית

יש דרכים רבות המובילות להיווצרות חרדה חברתית. אופי הנוטה מראש לביישנות, אירוע של לעג או חרם חברתי, ביקורת רבה בבית, חריגות כלשהי שהובילה לתשומת לב מוגברת מהחברה בילדות. לא משנה מה הוביל להתחלת החרדה החברתית, בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה: האדם חושב הרבה על מצבים חברתיים ושופט את עצמו בחומרה, נמנע ממצבים חברתיים שונים או מתנהג בהם בצורה שאמורה כביכול להגן עליו ולאפשר לו לתפקד טוב. במאמר הבא אסביר ואדגים על דפוסי חשיבה והתנהגות בחרדה חברתית, וכיצד הם מובילים להתקבעות המצב.

דפוסי חשיבה בחרדה חברתית

אפשר לחשוב מחשבות רבות בכל מצב חברתי: עד כמה הפעילות מעניינת ונעימה לי, האם אני מחבב את האנשים ונהנה מחברתם, וגם – מה חושבים עלי. גם אנשים עם חרדה חברתית וגם אנשים בלי חרדה חברתית חושבים על אספקטים שונים של המצב, אולם בחרדה חברתית מוקדש מקום רב יותר ל"מה חושבים עלי", והמחשבות בחלק זה נוטות לכיוון שלילי.

נסתכל לדוגמא על שני סטודנטים היושבים בהרצאה בקורס חשוב ולא מבינים את החומר, אחד עם חרדה חברתית ואחד ללא חרדה חברתית. הסטודנט ללא החרדה החברתית חושב דברים כמו : "איזה חומר קשה, אני צריך שמישהו יעזור לי", "באסה שהקורס הזה קורס חובה", "אלך למרצה אחרי השיעור לשאול אותו על (נושא מסוים)", "איזה שיעור מבאס, שתגיע כבר ההפסקה ואלך לדשא עם החברים שלי". גם הסטודנט עם החרדה החברתית יעסוק בנושאים דומים, אולם החשיבה שלו תתמקד יותר באופן בו אנשים ישפטו אותו ופחות במתן מענה לצרכים שלו, למשל: "אני רוצה להצביע ולשאול, אבל זאת בטח שאלה אדיוטית ויצחקו עלי", "איך אנשים מעיזים ללכת אליו ולשאול שאלות אחרי השיעור? אני כזה יצור עלוב שאני לא יכול לעשות את זה", "אני הולך מוזר, בטח שמים לזה לב" עם הכניסה לאולם וכן הלאה. אפשר להבין למה הסטודנט עם החרדה החברתית ירגיש חרד ואפילו מדוכא למדי בשיעור ואילו הסטודנט ללא החרדה החברתית ירגיש בסדר יחסית, מעבר למועקה הנובעת מכך שהוא צריך ללמוד קורס שאינו נהנה ממנו ומתקשה להבינו.

החשיבה לא מוגבלת לזמן האירוע עצמו, לבני אדם יש את היכולת לחשוב על העתיד ולנתח את העבר. גם כאן דפוסי החשיבה נוטים להיות שונים אצל אנשים עם חרדה חברתית מאצל אנשים ללא חרדה חברתית. לפני אירוע חברתי אנשים עם חרדה חברתית נוטים לדמיין כיצד הם ישפטו לשלילה או יתפקדו באופן שיגרום להם להתבייש בעצמם, או לנסות להתכונן למצב על ידי חשיבה על כל האספקטים וכל הדברים שיכולים לקרות, בצורה שלרוב מעוררת חרדה. למשל, לפני פנייה לשעת קבלה של מתרגל אדם עם חרדה חברתית יכול לחשוב שאולי הוא לא מבין נכון את האופן בו דברים מתנהלים, ואם פשוט יגיע לחדר בשעה הנקובה המתרגל יסתכל עליו כאילו הוא ממש משונה. הוא יחשוב אם כדאי להתקשר מראש או שזה יראה יותר מטופש ומוזר, במידה ויחליט להתקשר יתכן וינסח בראש מה בדיוק כדאי להגיד וכן הלאה. לעומתו, אדם ללא חרדה חברתית יתרכז במה הוא רוצה לשאול והאם נוח לו להגיע בשעה זו.  אחרי הפגישה עם המתרגל הסטודנט עם החרדה החברתית יכול לבקר את עצמו על כך שראו שהוא לחוץ, שהוא התנהג בצורה מוזרה, שהמתרגל חשב שהוא טיפש ושלל מחמאות נוספות, כשהביקורת יכולה להמשיך שעות ארוכות או אף יותר מכך (וזאת בתנאי שהוא הגיע בכלל לשעת הקבלה, יתכן והקושי היה רב מדי והוא החליט לוותר). לעומתו, הסטודנט ללא החרדה החברתית יהיה עסוק יותר באם הבין את החומר מבמה המתרגל חושב עליו או איך תפקד חברתית.

 

דפוסי התנהגות בחרדה חברתית

החשיבה שלנו משפיעה על הדרך בה אנו פועלים. אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע ממצבים שהם חוששים מהם, או להקדיש משאבים רבים כדי לנסות להימנע מתוצאות שליליות שהם רואים בעיני רוחם. נחזור שוב אל שני הסטודנטים מהדוגמא הקודמת. יש סיכוי לא רע שהסטודנט ללא החרדה החברתית ישאל שאלות בשיעור, יפנה למרצה אחרי ההרצאה, ילך לשעת קבלה ו/או יבקש מחברים שיעזרו לו. הסיכוי שהסטודנט עם החרדה החברתית יעשה פעולות אלו הוא נמוך יותר, סביר להניח שהוא יוותר על חלק מהאמצעים שיכלו לעזור לו, וגם אם יפנה לעזרה, יתכן ויוותר על חלק מהשאלות או יהיה טרוד כל כך במה חושבים עליו שלא יצליח לקלוט את ההסברים במלואם.

 כשאנשים עם חרדה חברתית לא נמנעים ממצבים המטרידים אותם הם נוטים לסגל מגוון התנהגויות שנועדו לעזור להם לגייס את האומץ הנדרש מהם להתמודד, לעזור להם להרגיש בטוחים יותר מצב, או לתפקד טוב יותר. בפועל התנהגויות אלו משיגות את ההיפך הגמור. הן פוגעות פעמים רבות בתפקוד, גורמות לאדם להיראות משונה (בדיוק הדבר שהוא חושש ממנו…) או מאפשרות לו להביא לידי ביטוי רק חלקים מסוימים שלו. הדבר מוביל לפידבקים שליליים מבחוץ או מבפנים (כלומר, האדם שופט את עצמו), דבר שמקבע את דעתו של האדם על עצמו, מוביל להישענות מוגברת על התנהגויות אלו וחוזר חלילה.

דוגמא: גבר עם חרדה חברתית יוצא מדייט. הוא חושש לשעמם את עלמת החן או שהיא תשפוט אותו כמוזר. כדי למנוע זאת הוא חושב מראש מה הנושאים שאפשר לדבר עליהם בדייט, מריץ בראש שיחות אפשריות, ובזמן הדייט מתכנן ומנטר כל דבר שיוצא מפיו.  התוצאה היא שהוא נשמע מכני ומאולץ, ומפספס אמירות שלה שיכלו לקחת את השיחה לכיוונים מעניינים אם היה שם לב לכך ועוזב את תוכנית הפעולה שלו. למשל, כשהאישה עמה יצא לדייט הזכירה סדרת טלוויזיה שגם הוא רואה, במקום לציין זאת ולדבר קצת על הסדרה (דבר שנראה לו כשטחי) הוא התעלם מכך והמשיך לספר על עבודתו כדי לנסות להרשים אותה, דבר שבפועל ייגע אותה וגרם לה לרצות שהדייט יסתיים.

נשמע מוכר? מוזמנים להתקשר ל- 053-4213111 למידע נוסף על חרדה חברתית והטיפול בה, או להשאיר פרטים ואני אחזור אליכם:

מתעניינים בטיפול? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם. 
כמו כן ניתן ליצור קשר במספר 053-4213111.

אם אין מענה נא לשלוח הודעת SMS.

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

תוכן ההודעה