מספר סוגים של OCD מעלים שאלות אצל המטופל: מה אם הוא צודק, יש משהו בדבריו, הוא באמת עלול להימצא בסכנה, אולי כדאי לחשוב על הנושא יחד וכן הלאה. דוגמא לסוגים אלו הם חרדת בריאות, OCD העוסק בפחד לפגוע בעצמי או באחר, פחד להשתגע (הקיים גם בהפרעת פאניקה), התלבטויות כפייתיות בנוגע למערכת יחסים רומנטית (ROCD) ו-OCD הנסוב סביב הזהות המינית. בחרתי לעסוק בפירוט ב-OCD העוסק בזהות המינית כדי להדגים את השאלות העולות אצל מטפלים ומטופלים. בחלק הבא אעסוק בחשיפות ב-HOCD. העקרונות והרעיונות שאעלה תקפים לגבי סוגים אחרים של OCD. 

ואם זאת התלבטות אמיתית לגבי הזהות?

אצל רוב הסובלים מביטוי זה של OCD תוכן המחשבה מנותק מהמציאות, כלומר, הם יודעים מהי זהותם, והמחשבה נחווית כלא הגיונית. אולם, יש אנשים שזהותם המינית אינה מגובשת לגמרי (גם אם אינם מכירים בכך בתחילת הטיפול, או אינם מודעים לכך לגמרי), והם מגלים בסופו של דבר שהיא שונה מכפי שסברו. כמו בתכנים אחרים של OCD, השאלה אינה אם התוכן יכול להתרחש, אלא איך האדם מתעסק בו. יתכן שאדם עם חרדת בריאות יחלה בסרטן, ויתכן שאדם עם HOCD יגלה בסוף כי הוא גיי, זו לא הנקודה. הנקודה היא שהעיסוק הרב בנושא פוגע בחיי האדם, ואינו תורם לו במאומה – לא מחסן אותו מפני הדבר שהוא חושש ממנו, ולא עוזר לו להגיע לוודאות הנכספת .

כדי שהתלבטויות לגבי זהות מינית יחשבו כ-OCD השאלה אינה אם הן ממשיות או לא, אלא כמות הזמן שהאדם מקדיש להן, והאם מנסה לפתור אותן באמצעים טקסיים או הימנעותיים. הורדת החלקים האובססיבים וכפייתיים משפרת כמובן את איכות חייו של האדם ותפקודו. מעבר לכך, היא מורידה את “הרעש” שאינו מאפשר לאדם להיות מחובר לרצונות האמיתיים שלו. אם אכן קיימת דילמה, לאחר השיפור ב-OCD לעיתים עולה תשובה ברורה מהאדם מבלי שניסה להגיע אליה. פעמים אחרות, הפחתת החשיבה הטורדנית וההימנעויות מאפשרת לאדם לחקור את רצונותיו בצורה כנה ומעמיקה, שלא הייתה אפשרית עבורו בעבר.

אבל היו לו התנסויות…

מיניות אינה דיכוטומית, אפס או אחד, גיי או סטרייט. לאנשים רבים היו התנסויות השונות מנטייתם הדומיננטית, בפרט בשלב גיבוש הזהות. רבים יכולים לחוות לעיתים משיכה כלשהי כלפי אנשים מהמין “הלא נכון”. אנשים עם HOCD יפרשו התנסויות או תחושות אלו בצורה קיצונית, ויעסקו בהן באופן טקסי, על מנת להבין האם הן מעידות על נטייה מינית שונה מהנטייה שהם מחזיקים בה כיום. אצל אחרים מדובר ביותר מהתנסות, ועדיין, הם מגדירים עצמם כבעיקר סטרייטים/גייז או כביסקסואלים. אנשים ללא HOCD יכולים לקבל חלקים אלו בהם ללא קונפליקט מיוחד, אך אצל אנשים עם עיסוק טורדני וכפייתי בנושא, התנסויות או רגשות אלו יהוו מקור להתלבטות בלתי פוסקת בנושא.

כך למשל, גבר יכול לראות גבר אחר כנאה, להבין שהוא מושך, או אפילו להרגיש משיכה אליו, מבלי שירצה לממש זאת בהכרח. גברים רבים שיחוו תחושה זו יקבלו אותה, לא בהכרח יהנו ממנה, אך יבינו שהיא חלק מהחיים. לעומתם, גבר עם OCD החושש שמא הוא גיי, יראה מחשבה או תחושה זו כסימן המעיד על כך שאולי הוא נמשך לגברים, יחשוב בצורה חזרתית וקטסטרופאלית על האופן בו חייו יושפעו מכך, וינסה כמיטב יכולתו לבטל מחשבה זו ולהגיע לוודאות מלאה בהטרוסקסואליות שלו.

במידה והמטופל משוכנע בחשיבה הדיכוטומית, כלומר, בטוח שתחושה, מחשבה או חוויה מינית השונה מהנטייה הדומיננטית שלו היא בעייתית, כדאי לשקול עבודה קוגניטיבית על הנושא. עבודה זו יכולה לתת לו מידע על מיניות האדם, ולהסביר כי רוב האנשים אינם נמצאים בקצה אחד, בו 100% מהנטייה שלהם היא לבני מין מסוים. העבודה הקוגניטיבית יכולה לתת לגיטימציה לתחושות שונות, ולכך שאינן מערערות את הזהות המינית הדומיננטית. כמו כן, העבודה יכולה לבחון התנסויות מיניות שהיו למטופל בעבר ולנרמל אותן. חלק מהסובלים מ-OCD זה מפרשם בצורה מרחיקת לכת חוויות הומוסקסואליות נורמטיביות שהיו להם בעבר, ורואים אותן כראייה לכך שהם הומוסקסואלים (למשל אוננות משותפת אצל נערים, נשיקה או מגע מיני חלקי בין נערות בגיל ההתבגרות). מומלץ לקרוא על הרצף של קינסי לפני התערבות קוגניטיבית בנושא.

 הנרמול והלגיטימציה יכולים להפחית את העיסוק במחשבה, ולאפשר עבודה על ה-OCD, שאולי לא הייתה אפשרית או יעילה מספיק אלמלא נעשתה עבודה זו. אולם, חשוב להנמיך ציפיות – לרוב תובנה לא תוביל להיעלמות ה-OCD, ועבודה חוזרת על הנושא יכולה לההיפך לטקסית. בחלקי הבא אתן כלים לעבודה התנהגותית על HOCD

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS