ההפיכה להורה (או הצטרפות ילד נוסף למשפחה) היא תהליך מורכב הכולל בתוכו שינויים רבים. כל תינוק שונה מהאחר, וכך גם האישיות של כל אישה וגבר, ההתמודדות שלהם עם המצב החדש ונקודות הקושי ולכן חווית הכניסה להורות שונה בכל משפחה. כעת נפרט מספר גורמים היכולים לתרום לדיכאון אחרי לידה. אנו מתייחסים אומנם לדיכאון, אך גורמים אלו רלוונטים גם לקשיים אחרים, כמו חרדות אחרי לידה, או קשיים להסתגל למצב החדש.

מרבית הכתבה תתייחס לאישה, כיוון שלרוב נשים הן המטפלות המרכזיות ברך הנולד, וכיוון ששינויים הורמונאליים המתרחשים אחרי הלידה הופכים אותן לפגיעות יותר לדיכאון. אולם, דיכאון אחרי לידה קיים גם אצל גברים, בין אם הם המטפלים המרכזיים בילד, ובין אם הם חוזרים לעבודה. אם אתה מרגיש מדוכא בתקופה שאחרי הלידה, יתכן ואתה סובל מדיכאון אחרי לידה, ואתה מוזמן לפנות לבחינת הנושא או לטיפול.

למה חשוב לדעת מה גורם לדיכאון אחרי לידה?

ברמה רחבה, הבנת הגורמים יכולה לסייע לאתר נשים הפגיעות לפתח דיכאון אחרי לידה כדי לפתח מראש אסטרגיית התמודדות. ברמת הטיפול, הבנת הסיבות שהובילו לכך שאישה מסוימת פיתחה דיכאון אחרי לידה חשובה כיוון שהיא מאפשרת לבנות טיפול שיעזור להתמודד. למשל, אם הגורמים המרכזיים הם גורמים ביולוגיים ושינויים בזוגיות, הטיפול יכול לכלול טיפול תרופתי ועבודה להבנת השינויים בזוגיות והסתגלות זוגית למצב החדש. אם הגורמים המרכזיים הם תמיכה לא מספקת הטיפול יסייע להבין כיצד לגייס מקורות תמיכה שיסייעו בטיפול בתינוק, כך שהאם לא תרגיש שהיא קורסת תחת המשימה.

גורמים לדיכאון אחרי לידה

קיימים גורמים רבים לדיכאון אחרי לידה, וחשוב לראות את המכלול ושילוב הגורמים, כיוון שפעמים רבות יותר מגורם אחד מעורב. ננסה לסקור כאן מספר גורמים מרכזיים, מאמר זה אינו יכול להקיף את כל הגורמים או להסביר את החוויה האישית של כל אם או אב. חלק מהתהליך הטיפולי הוא להבין את הגורמים הייחודיים שתרמו לדיכאון אחרי לידה, ולהתייחס אליהם בטיפול.

שינויים הורמונאליים

לאחר הלידה יש שינויים הורמונאליים שיכולים להימשך מספר חודשים. שינויים אלו יכולים להוביל לתחושת עצב ודכדוך מספר ימים אחרי הלידה (baby blues). “בייבי בלוז” קיים אצל כ-80% מהיולדות, וסימפטומים אלו חולפים מעצמם ללא צורך בטיפול. אולם, השינויים ההורמונאליים יכולים להוביל גם לשינויים דרסטיים במצב הרוח הכוללים חרדה מתמשכת, דיכאון, עצבנות, מתח. שינויים אלו יכולים להוביל לדיכאון בפני עצמם, או באינטראקציה עם גורמים אחרים, למשל קשיים בטיפול בילד יכולים להיות מועצמים, ולהיחוות כבלתי נסבלים.

חווית הלידה והשפעות גופניות שלה

חשבו על אדם שחווה טראומה כתוצאה מתאונת דרכים ומייד לאחר מכן היה צריך לחזור לחייו ולתפקד, בלי שהות לעבד את האירוע ולהחלים ממנו. נבין מדוע אדם כזה יכול לחוות קשיים רבים ואולי אף לפתח הפרעה פוסט טראומטית. וזה בדיוק מה שמצופה מאישה אחרי לידה – גם אם היא עברה לידה טראומטית, גם היא סובלת מכאבים או פגיעה גופנית שאינה יודעת את השלכותיה ארוכות הטווח, מצופה ממנה לתפקד מיידית. הקושי בכל חלק שציינו (כאבים, התמודדות עם טראומה, חוסר וודאות לגבי השפעות ארוכות טווח), יחד עם הטיפול בתינוק והתמודדות עם שינויים נוספים, יכול להיות מציף ולהוביל לקשיי הסתגלות, פוסט טראומה ו/או דיכאון או חרדות.

מחסור בשעות שינה

יש אנשים המתפקדים טוב על 5 שעות שינה, ואחרים מרגישים מותשים אם הם ישנים פחות מ-8 שעות. יש אנשים שנרדמים ברגע שהם מניחים את הראש על הכרית, ואחרים מתהפכים במיטה זמן ממושך. יש תינוקות שישנים לילות שלמים בשלב מוקדם, ואחרים ערים שעות ארוכות בלילה וממשיכים לקום בלילות אפילו עד גיל שנתיים או יותר. שילוב של הורה הפגיע למחסור בשעות שינה עם תינוק שקם פעמים רבות ועם קושי להשלים את שעות השינה במהלך היום מגביר פגיעות לדיכאון.

חלוקת המטלות בין ההורים

חלוקת המטלות שונה במשפחות שונות. פעמים רבות יש ציפייה שהאישה, כיוון שהיא לוקחת לרוב חופשת לידה, תקום בלילות ושרוב האחריות לטיפול בתינוק תהיה עליה. לעיתים הציפיות הן מעבר לכך, והיא מצופה לנקות את הבית, לעשות כביסה, להכין אוכל וכן הלאה. אם האישה מתקשה עם המחסור בשעות שינה וחווה קשיים בטיפול בילד, חלוקה זו יכולה להוביל לקשים ניכרים.

עמדות לגבי תפקיד הגבר והאישה בטיפול בילד

קיימות תפיסות שונות לגבי המצופה מגבר ומאישה בכלל, ובפרט בטיפול בילד. אישה שרואה גברים ונשים כשווים אך בפועל מטפלת בילד ועושה שינויים מבחינת קריירה, בעוד חייו של הגבר מושפעים בצורה מינורית יחסית מהשינוי במשפחה יכולה לחוות קושי גדול סביב הנושא. גם כאן יש כמובן אינטראקציה בין גורמים. למשל אישה שרואה את הטיפול בילד כתפקידה יכולה לחוות תחושות כישלון ואשמה אם היא חווה קושי, כיוון שלתפיסתה היא אמורה להסתדר בלי בעיה. מנגד, יתכן ואישה דוגלת בחלוקת תפקידים שווינית, אך אינה מתקשה בטיפול בילד, ורואה את חופשת הלידה כמצב זמני ולכן אינה חווה קושי או תסכול מיוחדים.

יחס הסביבה ותמיכה

תמיכה לא מספקת נמצאה במחקרים רבים כגורם התורם לדיכאון אחרי לידה. נדמיין שתי נשים החוות קשיים עצומים ונמצאות על סף דיכאון אחרי לידה. בן זוגה של אחת מהן מביע אמפתיה לקושי, מנסה לחזור מוקדם ככל האפשר מהעבודה, חולק איתה את הקימה בלילות ומביע אהבה ודאגה. הוריה מעורבים, מקשיבים לקשייה ומסייעים בטיפול בתינוק מספר פעמים בשבוע. כמו כן, יש לה מספר חברים קרובים המתעניינים בשלומה ומסייעים כשהם יכולים. בן הזוג של האחרת אינו לוקח חלק בטיפול בילד, מבקר אותה על כך שאין ארוחה על השולחן כשהוא חוזר ושהבית אינו מסודר, ולא מבין למה היא מתקשה – הוא עובד קשה והיא רק נמצאת בבית. הוריה מצטרפים לביקורת ואומרים לה שהיא צריכה לקחת את עצמה בידיים, להפסיק לבכות ולהתרכז בטיפול בילד. אפשר להבין למה השנייה פגיעה יותר לפתח דיכאון אחרי לידה מהראשונה.

ניסיון קודם בטיפול בילדים

צריך לעבור תיאוריה, לא מעט שיעורי נהיגה וטסט כדי לנהוג על רכב. אף אחד לא יחשוב לתת לחייל לירות בנשק לפני שעבר הכשרה מקיפה. ואפילו בשביל לעבוד בגלידריה צריך לעבור חפיפה והתלמדות. אבל ילד? אין חובה לעשות קורסים לטיפול בילד, אין התנסות מעשית לפני, וכך אנשים שלא החזיקו מעולם תינוק יכולים למצוא עצמם צריכים להתמודד עם משימה שאין להם שום ידע לגביה. ושוב, באינטראקציה עם גורמים נוספים, אם אין די תמיכה סביבתית ולא הכל הולך חלק עם התינוק, ההורה יכול להרגיש חסר אונים, מבוהל ומותש.

מאפיינים של התינוק

יש תינוקות שיכולים לשכב לבדם בעריסה ולגרגר אל המובייל, יש תינוקות שצורחים בלי הפסקה, יש תינוקות שישנים לילות רצופים מגיל חודש וישנים זמן ממושך ברצף ביום, יש תינוקות שערים שעות מדי לילה ומתנמנמים למספר דקות בכל פעם במהלך היום. החוויה של הורה שצריך להתמודד עם תינוק הצורח במשך שעות, כשהוא מותש מפגיעה מתמשכת בשנתו, שונה מהחוויה של הורה שתינוקו נרדם בקלות יחסית והוא יכול לשבת איתו בשקט ולראות סדרה.

דיכאון או חרדה קודמים ופגיעות גנטית

אפיזודות של דיכאון או חרדה בעבר, ובפרט אחרי לידה, תורמים לסיכון לפיתוח דיכאון אחרי לידה. גם אם האדם לא חווה דיכאון או חרדה, אולם קיימת נטייה לכך במשפחה, כלומר פגיעות גנטית, הוא או היא נמצאים בסכנה מוגברת לדיכאון אחרי לידה.

 

קשיים הסתגלות אחרי לידה – אין גורם אחד

לא ניתן לדבר על גורם אחד כאחראי הבלעדי לדיכאון אחרי לידה. יש להתייחס לאינטראקציה בין ממדים שונים. יתכן למשל שהתינוק יהיה קשה יחסית, כלומר יבכה פרקי זמן ממושכים ויהיה קשה להרגיעו, יקום פעמים רבות בלילה ועוד. לכאורה נראה שאמו תהיה בסיכון גדול יותר לדיכאון אחרי לידה מאם עם תינוק נוח יותר. אולם, הראשונה רגילה לטפל בתינוקות, המחסור בשעות שינה מטריד אותה, אך לא באופן ניכר, ובסך הכל היא מרוצה ממצבה. דווקא השנייה, שלכאורה התנאים האובייקטיבים שלה טובים יותר, חווה את המצב כקשה יותר בגלל רגישות לשינויים הורמונאליים, מערכת תמיכה מצומצמת יותר, והשפעה דרסטית יותר של הפגיעה בשינה עליה. וכדי להראות עד כמה המטריצה מורכבת, נוסיף שאם בן זוגה היה חולק עמה את הקימות בלילה או לוקח אותן באופן כמעט בלעדי, יתכן והמצב היה אחר. הוא היה מגן עליה מהפגיעות שלה למחסור בשינה, ויתכן והשינוי במשתנה זה היה מפחית את עוצמת הדיכאון.

קיימים כמובן גורמים רבים נוספים על אלו שפורטו: אישיות האם או האב, קשיים כלכליים, ילדים נוספים במשפחה, בעיות בזוגיות, תפיסות לגבי איך הורות “אמורה” להיות, ליקוי התפתחותי אצל התינוק, שינויים גופניים אחרי לידה, שילוב ההורות בתפיסת העצמי, משך חופשת הלידה, סדר היום ועוד ועוד ועוד…. קצרה היריעה מלפרט. אם את/ה סובלים מדיכאון אחרי לידה או קשיי הסתגלות, אתם מוזמנים להגיע לפגישת הערכה בה ננסה למפות ולהבין יחד את המצב.

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS