אנשים עם חרדת בריאות מבצעים פעמים רבות התנהגויות כפייתיות (טקסים) על מנת להפחית את החשש ולנסות להגיע לוודאות. פעמים אחרות הם נוטים להימנעויות, שנועדו למנוע מהם לחשוב על הנושא ולהרגיש את החרדה הנלווית למחשבות. חלק מהאנשים נוטים יותר להתנהגויות אקטיביות כפייתיות, אחרים נוטים יותר להימנעויות, ואצל אחרים יש עירוב שווה פחות או יותר של הימנעויות והתנהגויות כפייתיות. בעמוד הבא אביא דוגמאות להתנהגויות כפייתיות והימנעויות בחרדת בריאות
דוגמאות להתנהגויות כפייתיות בחרדת בריאות
מודעות מוגברת לשינויים גופניים ופירוש קטסטרופאלי שלהם. למשל בחינת הריכוז, עייפות, המשקל, חדות הראייה ועוד ופירוש כל שינוי כראייה לכך שאולי האדם חולה במחלה מסוכנת. הבחינה יכולה להיות על ידי הפניית הקשב לתחושות מסוימות, או בדיקה פיזית, למשל בחינת נקודות חן כדי לראות אם השתנו, מדידת המשקל לעיתים תכופות או בחינת הצואה כדי לראות שאין בה דם.
קריאה אינטנסיבית על סימפטומים גופניים. בשל תשומת הלב המוגברת לגוף, אנשים רבים עם חרדת בריאות שמים לב לסימפטומים פיזיים רבים, שאחרים לא היו שמים לב אליהם. הסימפטומים מעוררים חרדה וחשש שמא הם מעידים על מחלה מסוכנת, וחלק מהסובלים מחרדת בריאות פונים לאינטרנט כדי לקרוא ולהבין במה מדובר. פעמים רבות במהלך הקריאה הם ימצאו גם מידע מרגיע וגם מידע שלילי, מה שמוביל לטקס הבא.
ניסיון להכריע בין אופציות שונות. כשאנשים עם חרדת בריאות חושבים או נתקלים באפשרויות שונות לגבי משמעות הסימפטום, הם יכולים להתחבט ביניהן ולהשקיע מאמץ רב בניסיון להכריע, גם כשהם יודעים שהסבירות של האופציה המאיימת נמוכה. כדי לנסות להכריע הם יכולים לנקוט ברוב ההתנהגויות הכפייתיות המתוארות בעמוד זה כולל המשך קריאה, התייעצות עם רופא, שאלות חוזרות לאנשים אחרים ועוד.
ביקורים תכופים אצל רופאים ובדיקות רפואיות רבות. הביקורים יכולים להיות בשל סימפטומים קטנים שאנשים אחרים לא היו מקדישים להם בהכרח תשומת לב, או ביקורים חוזרים בשל אותו סימפטום. הביקורים החוזרים יכולים להוביל לבדיקות רפואיות רבות, שחלקן יהיו מיותרות.
שיחות ושאלות בנושא בריאות לאנשים סביבם. לרוב יש לאנשים עם חרדת בריאות מידע רב על המחלה שהם חוששים ממנה, אך הם אינם מצליחים להכריע אם הם בסיכון או לא. בשיחות בנושא הם מנסים להבין מה אנשים אחרים היו חושבים אם היו במצבם, ולהבין מכך אם הם צריכים לחשוש. השיחות יכולות להיות תיאורטיות כביכול, למשל לדבר על כתבה שהאדם ראה, או להיות ספציפיות, כשהאדם יתאר את הסימפטומים שלו וישאל את הצד השני אם זה נראה לו מסוכן ומה היה עושה. פעמים רבות יש מספר אנשים קרובים שהאדם נוטה לפנות אליהם שוב ושוב, למשל הורה או בן/בת זוג. אצל חלק השאלות מוגבלות לאדם או מספר אנשים אלו, ואחרים שואלים ומתייעצים בנוסף עם אנשים רבים שנמצאים סביבם, אך באופן פחות תכוף.
הקפדה מופרזת על תזונה וספורט. הקפדה מופרזת על תזונה בריאה כדי להימנע ממחלות. נטילת תוספי מזון מרובים. התעמלות בצורה מופרזת על מנת לשמור על הבריאות.
הקפדה יתרה על התנהגויות מסוימות ופחד אם נאלצים לשנות אותן. למשל חרדה עזה אם ישנים פחות שעות ממה שרואים כחיוני, אם הביצועים בחדר כושר היו פחות טובים מהרגיל, אם אכלו תפריט שונה ממה שהגדירו לעצמם כבריא או הכרחי.
דוגמאות להימנעויות בחרדת בריאות
הימנעות ממאכלים, משקאות וחומרים שונים מפחד שיזיקו לבריאות. למשל הימנעות טוטאלית מקפה, בשר ואלכוהול, או אף מקירבה לאנשים שאוכלים/שותים דברים אלו. ההימנעות יכולה להיות כוללת או ספציפית, כשהם נמנעים מדברים מסוימים מחשש שיש להם מצב רפואי כלשהו, גם אם הדבר לא הוכח, למשל הימנעות ממוצרי חלב מחשש שמא האדם רגיש ללקטוז.
הימנעות מרופאים ובדיקות שגרתיות. הימנעות מהנ”ל כיוון שמפגש עם רופא או המתנה לבדיקות מעוררים חרדה עזה.
הימנעות מנסיעות רחוקות. פחד מנסיעה למקום רחוק, מחשש שירגישו רע ויזדקקו לרופא. חשש שמערכת הרפואה במקום הרחוק אינה טובה מספיק.