קבלת החלטות הוא נושא הקשה לרבים מאיתנו, מטפלים ומטפלים גם יחד. בחלק הקודם של הפוסט הנושא הוצג, וניתנו חמש נקודות שיסייעו למטפלים באנשים עם קושי מהותי בקבלת החלטות. בחלק זה אמשיך בנושא טיפול בקושי בקבלת החלטות. כמו החלק הקודם, גם פוסט זה מיועד למטפלים, אך גם אנשים המתמודדים עם הקושי יכולים להפיק ממנו. לחלק א של הפוסט.

6. הכינו יחד מספר אופציות קבועות. בסעיף הקודם תיארתי מצב של קושי חריף בקבלת החלטות (הקיים למשל ב-OCD לעיתים), בו נרצה להגביל את המבחר באופן דרסטי עד שהמטופל יוכל להתמודד עם יותר. אם זה המצב, יצירת מספר אפשרויות ברורות ומוגדרות יכולה לסייע למטופל לתפקד.

נחזור למטופל שאינו מצליח לצאת עם חבריו בשל קושי לבחור בגדים. יתכן ובשלב הראשון תחשבו יחד על שתי סטים של לבוש, והוא יבחר מביניהם. כמובן שהדבר אינו רצוי לאורך זמן, אך כשלב ביניים הדבר יכול להיות הכרחי. אופציות אלו יכולות לאפשר לו לצאת, ליהנות (בתקווה). יתכן וירגיש טוב יותר לאחר הבילוי, והמוטיבציה לשינוי יכולה לגדול. הוא יחווה מה הוא מפסיד ואיך החיים יכולים לראות אם יתמודד עם הקושי. יש בכך הישג גם מבחינת קבלת החלטות. גם בחירה בין שתי אפשרויות יכולה להיות מאתגרת, והצלחה במשימה זו יכולה להירשם כהצלחה ולתת תקווה לשינויים עתידיים.

יתכן והמטופל ינסה לבטל את ההצלחה, וישווה עצמו לאחרים, נוסח: “אנשים מחליטים מה ללמוד, עוברים מדינות, מחליטים עם מי להתחתן. ולי קשה אפילו לבחור חולצה אחת משתיים”. אל תתנו לו לבטל, הדגישו את ההישג בהתייחס לכך שהוא מתמודד עם קושי שאחרים לא מתמודדים עמו, וכי מדובר בשלב בדרך, ולא במטרה הסופית.

7. צמצמו את הזמן. כשטיב ההחלטה מאפשר זאת, קבעו פרקי זמן לצורך קבלת ההחלטה. פרקי הזמן יכללו הן את הזמן שהמטופל עוסק בנושא, והן את הזמן עד לקבלת ההחלטה. למשל, קרא באינטרנט עד שעה לכל היותר. קבל את ההחלטה תוך יומיים. כמובן שרצוי שהזמן מסיום השגת המידע עד לקבלת ההחלטה יהיה מיידי או קצר ככל האפשר. אם אין כרגע אפשרות לעשות זאת, בין אם בשל חוסר מוכנות מצד המטופל או בשל תנאי המצב, עבדו על צמצום החשיבה לאחר שערך את הבדיקות ועד לקבלת ההחלטה.

8. הגבילו את מקורות המידע. עוד התנהגות שאנשים עם קושי בקבלת החלטות נוטים לעשות, מלבד בחינת אופציות רבות, היא שמיעת דעות שונות. הם יכולים להתייעץ בנושא המטריד אותם עם אנשים רבים, ולעשות מחקרים מקיפים הכוללים קריאה ו/או התייעצות עם מספר מומחים. בחנו יחד עמם כיצד ריבוי הדעות מעצים את הבלבול, וקבעו גם כאן כללים לצמצום. הגדירו באיזה מצבים מתאים להתייעץ, ובאיזה אתם רוצים שיקבל את ההחלטה לבד. הגדירו מיהם “אנשי הסוד” שלו, עמם יתייעץ כשמתאים לעשות זאת. קבעו כללים להגבלת מקורות המידע שלו, למשל כמה כדאי שיקרא בנושא, אם בכלל. מתי כדאי להתייעץ עם מומחים, וכיצד לעשות זאת. בקיצור, עבדו כדי להפוך את ההתייעצויות מכפייתיות לפרודוקטיביות.

9. פסלו אופציות לא רלוונטיות. לעיתים אנשים עם קושי בקבלת החלטות מרגישים שהם צריכים לשקול את כל האופציות, כולל אופציות שאינן רלוונטיות עבורם. למשל, פ’ קראה גם על טלפונים סלואריים שהיה ברור לה שלא תקנה, כדי לא לפספס מידע חשוב. בדקו אם זה המצב אצל המטופל, ובמידה וכן, עשו עבודה קוגניטיבית. בדקו אם המאמץ בבחינת אופציות שההסתברות שיבחר בהן נמוכה משתלם. דברו על עצמכם, כיצד אתם פוסלים אופציות לא רלוונטיות. שלחו אותו לעשות סקר בנושא בקרב מספר אנשים שהוא מעריך את דעתם. לאחר העבודה הקוגניטיבית, עבדו יחד על מקרה ספציפי בו הוא משאיר יותר מדי אופציות פתוחות, וקבעו יחד על איזה אופציות יוותר.

10. עבדו על האחרי. אנשים רבים ממשיכים לעסוק בנושא גם לאחר שקיבלו את ההחלטה. אצל חלק מהאנשים המתקשים לקבל החלטות, הפחד מחרטה הוא אחד הגורמים המרכזיים היוצרים את הקושי. בדקו אם זה המצב אצל המטופל שלכם. במידה וכן, ממליצה לצפות בהרצאה הבאה של דן גילברט .

 

 

 

 

 

ההרצאה כולה מעניינת, אך החלק הרלוונטי ביותר לטעמי הוא ניסוי התמונות, הממחיש כיצד נתינת האופציה להתלבט לאחר הבחירה מפחיתה את שביעות הרצון ממנה ומגבירה את הסיכוי לחרטה. צפו בהרצאה כהכנה לפסיכו-חינוך בנושא, ספרו על הניסוי למטופל או צפו בחלק הרלוונטי בהרצאה יחד עמו. בקשו ממנו לספר כיצד הוא משאיר את ההתלבטות פתוחה גם אחרי שקיבל החלטה וכיצד הדבר משפיע עליו. דברו על התמה של חרטה. לאחר מכן חשבו יחד כיצד הוא יכול לצמצם דרכי חשיבה והתנהגות המובילות לחרטה והמשך התלבטות.

אהבתם? מוזמנים לפרגן בלייק.
להדרכה או טיפול CBT צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS