הפרעת חרדה (או הפרעת פאניקה) היא הפרעה המתפתחת מהתקפי חרדה. אנשים רבים חווים לפחות התקף חרדה אחד בחייהם, וההתקף או ההתקפים, מעבר לכך שהם מפחידים ומאוד לא נעימים, לא משאירים חותם ממושך. בניגוד לכך, הסובלים מהפרעת פאניקה מפתחים פחד עז מחוויית התקף נוסף וחייהם סובבים במידה או אחרת סביב הפחד וניסיון למנוע התקפים נוספים. בעמודים הבאים ננסה להבין מהו התקף החרדה, מהי הפרעת חרדה, כיצד לטפל בהפרעת חרדה ועוד.
מהו התקף חרדה?
חשבו על מצב בו אתם צריכים להגיב באופן מיידי על איום או צריכים לעשות מאמץ פיזי אינטנסיבי. ניקח לדוגמא אישה שהולכת ברחוב חשוך ושומעת צעדים מאחוריה. יתכן מאוד שהדופק שלה יאיץ או שתרגיש שליבה דופק בחוזקה, הנשימות שלה יהיו קצרות או מאומצות יותר, שריריה ידרכו והיא תרגיש דחף להגביר את קצב ההליכה. מה בעצם מוביל לשינויים אלו בגוף שאנחנו רואים כמובן מאליו במצבים אלו או במצבים כמו ריצה או פעילות אינטנסיבית בחדר כושר?
התשובה היא המערכת הסימפטתית. זוהי מערכת שתפקידה להכין את הגוף כך שיוכל להתמודד בצורה טובה עם איום. המערכת עושה זאת על ידי הפרשת הורמונים שונים, שהידוע ביותר מהם הוא אנדרנלין. כשהורמונים אלו מופרשים חלים בגופנו שינויים שהופכים אותו ליעיל ומוכן להגיב לאיום על ידי בריחה, לחימה או קיפאון. בין שינויים אלו ניתן למנות עלייה בקצב הלב והנשימה, דריכות של השרירים, התכווצות כלי הדם שבעור ובמעיים, התרחבות האישונים ועוד. לכל שינוי יש מטרה ודרך בה הוא עוזר לנו להתמודד עם איום. למשל, אם עלינו לרוץ או להיאבק עם תוקף, גופנו יצטרך כמויות גדולות יותר של חמצן על מנת לעשות זאת, והעלייה בדופק ובקצב הנשימה דואגות לכך. דריכות השרירים מסייעת לנו להיות ערוכים כך שנוכל לברוח או להילחם בצורה יעילה. התכווצות כלי דם במערכת העיכול מובילה לכך שלא מתבזבזים משאבים מיותרים (כי בזמן שאנחנו בורחים מתוקף למשל, עיכול ארוחת הצהריים אינה הכרחית וגוזלת משאבים שחשוב להקצות באותו רגע לדברים אחרים).
התקף חרדה הוא מצב בו המערכת הסימפטתית מופעלת לא בזמן, מעין אזעקת שווא. הדבר יכול לקרות מכל מיני סיבות, למשל: לחץ מתמשך, התמודדות עם דבר שמפחיד אותנו אך לא באמת מהווה סכנה לשלמותנו הפיזית (למשל עמידה מול קהל), נטייה כרונית לנשימה מהירה מדי. לפעמים אין אפשרות לדעת מה הסיבה להתקף החרדה הראשון. בכל מקרה, החוויה בהתקף חרדה היא שהגוף שלנו “משתגע”. מגוון מערכות גופניות מופעלות בו זמנית כפי שפורט לעיל, ואדם בהתקף חרדה יכול לחוות חלק או את כל הסימפטומים הבאים או אחרים: דופק ונשימה מואצים, הזעה, רעד שרירים, חיוורון, הרחבת האישונים, הפחתת הדם המגיע למערכת העיכול. שינויים אלו יובילו לשינויים בתחושה, למשל: כאב או לחץ בחזה, חולשה או תחושת עילפון, טשטוש בראייה, בחילה, שלשול, תחושת ניתוק מהמציאות.
התחושות הגופניות העולות בזמן התקף חרדה יכולות להיות לא נעימות, ואם איננו מבינים מאיפה הן באו החוויה יכולה להיות מפחידה מאוד. “מה קורה לי?”, “מתי זה יגמר?”, “אני לא יכול לעמוד בזה” הן מחשבות שעוברות בראש של אנשים רבים בזמן התקף חרדה. מחשבות נוספות הן מחשבות הספציפיות לסימפטום, למשל פחד שיש לי התקף לב אם אחד הסימפטומים המרכזיים הוא עלייה בקצב הלב או לחץ בחזה. יחד עם המחשבות מגיעות פעמים רבות גם התנהגויות שתואמות למחשבות שלי. אם למשל אני חושב שאני מרגיש כך בגלל נפילת סוכר, הגיוני מאוד שארצה לאכול או לשתות משהו מתוק. אם אני חושב שאני עובר התקף לב כרגע, הזמנת אמבולנס תהיה פעולה הגיונית מאוד.
איך התקפי חרדה הופכים להפרעת פאניקה?
כאמור, הדבר המפעיל את המערכת הסימפטתית הוא פחד. המוח מפרש רגש זה כאות לכך שאנו בסכנה ומפעיל את המערכת כדי להתמודד עם האיום בצורה טובה. אם אני פוחד/ת מהתקפי חרדה, בין אם מהתחושות הפיזיות עצמן, או ממה שאני חושב שיקרה לי כתוצאה (למשל התקף לב) הסיכוי שיהיה לי התקף הולך וגדל. בהפרעת חרדה נוצר מעגל באופן הבא: 1. התקף חרדה. 2. פחד מההתקף והשלכותיו או מהתקפים נוספים. 3. התגברות תדירות ההתקפים בשל הפחד. 4. התגברות הפחד. מעגל זה חוזר על עצמו שוב ושוב כשהפחד מתעצם עם הזמן, וכתוצאה תדירות ועוצמת ההתקפים, או ההגבלות שהאדם שם על חייו כדי להימנע מהתקף, כפי שיפורט בכתבה הבאה: השפעת ההתנהגות על התקפי חרדה.
מתעניינים בטיפול CBT? צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS