היחס למתן טלפון אישי שונה בין מטפלים שונים. אך רבים נותנים את מספר הטלפון האישי ו/או המייל למטופלים. חלק לצורך קביעה, ובקרב העובדים בטיפולים ממוקדים, גם לצורך דיווחים. בדרך כלל מטופלים משתמשים בטלפון בצורה נכונה, אך מדי פעם יש מישהו שמשתמש בצורה שגורמת למטפל להרגיש אי נוחות. למשל טלפונים תכופים או הודעות מצוקה ארוכות כשהמטופל מרגיש מוצף.
אי הנוחות נובעת הן מסיבות אישיות והן מחשיבה טיפולית. מבחינה אישית, בין שאר העיסוקים ודרישות החיים, לא כולם יכולים או רוצים לנהל תקשורת ענפה מעבר לשעה הטיפולית. מבחינה טיפולית, עולה שאלה מה הסיבה לתקשורת, איך היא משפיעה על המטופל, האם היא משרתת אותו או שמא היא בעוכריו. הרי מטרת הטיפול אינה לפתח תלות במטפל, אלא שהמטופל יוכל להתמודד עם קשייו בעצמו. ובהתאם, עולה השאלה אם התקשורת עוזרת לו להגיע בהדרגה למטרה זו, או מגבירה תלות.
כדי לגעת בשאלות מורכבות אלו, אנו מארחות את יוראי ברק. פסיכולוג קליני העוסק בטיפול DBT. חלק מתשובותיו מתאימות למטפלי DBT. כיוון שרובנו לא נעסוק בטיפול זה, הכולל סטינג וכללים ספציפיים מאוד, שאלתי אותו שאלות על מצבים הלרוונטיים לאנשי טיפול אחרים. בטיפול DBT קשר בין הפגישות הוא חלק חשוב מהטיפול, המאפשר אימון במיומנות הנרכשות בזמן מצוקה. בטיפולים אחרים איi צורך בקשר בין הפגישות, או שהצורך שונה מבטיפול DBT (למשל דיווח על משימות, ולא פנייה בשעת משבר). כיוון שחלק מההתייחסויות הן לאנשי DBT, וחלק למטפלים “רגילים”, מוזמנים לקחת את מה שמתאים לכם (למשל, בחלק המדבר על התנהגויות סיכון, לחשוב איך הייתם עושים מודיפיקציה למטופלים ללא התנהגויות כאלה). אם משהו לא ברור, מוזמנים ליצור עמנו קשר. וכעת, הבמה ליוראי….
התאמת ציפיות – מספר טלפון על שום מה
אם המטופל יוצר קשר בצורה לא יעילה בין הפגישות, ראשית עלינו לשאול את עצמנו מה סוכם בחוזה הטיפולי.. אם מטפל נותן את הטלפון, הוא חייב לעשות תיאום ציפיות, להגיד למה הוא נותן את המספר, מתי ואיך מצופה שיעשה בו שימוש. אין להניח שהמטופל ידע לבד איך אני מצפה שישתמש במספר. למשל, להגדיר שרק לצורך תיאום (מתי, הזזות, מאחר…). חשוב לערוך סיכום ותיאום ציפיות גם אם המטופל הגיע מראש עם מספר הטלפון, כלומר, המטפל מפרסם את מספרו, והמטופל יצר עמו קשר טלפוני כדי לברר על טיפול. כל האמור לעיל נכון כמובן גם לגבי מייל, וחשוב להגדיר לחוד מה הכללים לגבי מייל ומה לגבי טלפון. מכאן ואילך נתייחס לטלפון בלבד, אך הכוונה היא גם למיילים.
אם יש מטרה טיפולית לשיחות טלפון, חשוב להסביר למטופל את המטרה וכיצד התקשורת אמורה לקדם את המטרה ואת הטיפול. חשוב להבהיר איך ומתי ליצור קשר (בשיחה, הודעת SMS/וואטסאפ, זמנים ליצירת קשר). מה אפשר לצפות מבחינת סוג המידע, סוג ההתקשרות, תוך כמה זמן המטפל אמור לענות.
איך לדבר על קשר החורג מהמוסכם או מעורר קשיים בקשר הטיפולי
כשמטופל יוצר עמנו קשר בצורה שאנו רואים כבעייתית, ושונה ממה שהוגדר בחוזה הטיפולי, זה יכול לעורר אצלנו שיפוט ורגשות שליליים. הגישה שכדאי שתנחה אותנו אותנו היא שהמטופל לא יודע, מוצף. מגיב באופן שמכיר ויודע. נרצה להתבונן על הרגשות שמעורר בנו ולקחת את המושכות. לא רק לשים גבולות כדי לשמור על עצמנו אלא ללמד, להסביר. יתכן ולא ידע במהלך חייו איך להתנהל, איך גורם לצד השני להרגיש, מה התוצאות הפרקטיות. חשוב לתת הרבה כבוד למטופל, לא להתייחס באופן שיפוטי או נוזף. רק התייחסות כזו יכולה לאפשר שינוי.
יתכן מאוד והמטופל נתקל לא פעם בכעס או דחייה. נרצה ליצור חוויה חדשה, וכמובן, לאפשר שינוי. לשם כך יש לנהוג באופן אמפתי וענייני. להביע הבנה ואהדה למצוקה, לחזור לחוזה הטיפולי להסביר מדוע המטפל אינו יכול להגיב כפי שהמטופל היה מעוניין, ולעבוד ליצירת דרך קשר מתאימה וקונסטרוקטיבית. אם יצירת הקשר נעשתה בסמוך לטיפול, רצוי לענות בצורה עניינית וקצרה, “קיבלתי ונדבר על כך בפגישה” אם מדובר במייל או הודעה. אם המטופל התקשר, נסביר כי כרגע לא נוכל לעסוק בכך בהרחבה, מענה קצר יהיה לא מספק, ולכן נעסוק בכך בפגישה.
אם יש עוד זמן רב עד לפגישה, לא נרצה שהמטופל ישאר ללא מענה. נתקשר ונסביר מדוע אין אפשרות לענות לכל הדברים, נזכיר את מטרת הטלפון. נצמד למציאות ונמנע משיפוט והבעת רגש שלילי. למשל: יש לי מטופלים רבים, ובלתי אפשרי עבורי להקדיש זמן רב לקשר בין הפגישות.
בפגישה נדבר על מה שהיה, נזכיר בצורה עדינה את החוזה, ונבדוק אם המטופל זכר והבין אותו. יכולות לעלות מגוון תגובות. למשל: “לא זכרתי”. “הייתי במצוקה ולמרות שזכרתי שלא אמור ליצור קשר, לא ידעתי מה לעשות, אז התקשרתי בכל זאת”. “לא הסכמתי כשדיברנו על זה, ולכן עשיתי מה שרציתי כשהיה לי קשה”. נברר לעומק את הסיבה ונעבוד עליה. למשל, אם המטופל אומר שלא הסכים עם החוזה, נבדוק מדוע לא הביע זאת, מה ההסתייגויות שלו ומה היה רוצה. יתכן למשל ונגלה כי קיים דפוס חוזר, כשהוא לא מסכים עם הצד השני, כועס, לא מביע את מחשבותיו ורגשותיו, ולאחר מכן פועל באופן מתריס שיודע שלא יהיה נעים לצד השני. שיחה על הנושא יכולה להתחיל עבודה שתראה את הנזק של דפוסים אלה, ותאפשר לפתח יחד אלטרנטיבות.
אם אנו רואים שהבעיה היא מהותית, ולא שהמטופל לא הבין או לא זכר, חשוב להתייחס לנושא בכבוד ורצינות. הסבר לדוגמא מפי יוראי: “יצרת קשר מעבר למסגרת שסוכמה, ויתכן ואת מבקשת (או בודקת, או מציבה עובדה, בהתאם למקרה) קבלת טיפול באופן שונה, מעבר למסגרת. אם זה יקרה פעם או פעמיים, אוכל לעמוד בזה, ויכולות להיות לכך תוצאות חיוביות. אך אם קורה אחת לשבוע אני חושש שזה יכול לפגוע בקשר שלנו ואפילו ברצון שלי להיות איתך בקשר או לעזור. יש לי חיים עמוסים, ואין לי תמיד אפשרות להקדיש מספיק זמן להתייחס ברצינות לקושי. מעבר לזה, כשאני קורא את שכתבת, אני לא מבין בהכרח למה את מתכוונת. אינטונציות ומשמעויות מתפספסות, ואני עלול להגיב באופן לא תואם. תקשורת בהודעות או מיילים היא הזמנה לבעיות עתידיות בקשר. אם זה קרה פעם אחת, ניחא. אבל אם זה יקרה יותר, זה עלול להציק לי, ויתכן וארגיש רגשות שלא רוצה להרגיש כלפיך: חוסר אונים, תסכול, אולי אפילו כעס. אני כן רוצה שאם את מרגישה מצוקה וצריכה עזרה, תצרי איתי קשר כדי לבדוק אם אפשר להקדים את פגישתנו”.
ליצירת קשר עם יוראי ברק התקשרו 054-3930350 או כתבו ל-yorayb@gmail.com