דינאמי? ב-CBT? לא התבלבלת? לא, ממש לא. מטופלים צריכים להבין למה רוצים שישנו את דרכם, ויעשו דברים שנורא קשה להם לעשות. ואם אפשר שגם יבינו ויראו אותם בדרך – נהדר. לאורך השנים הבנתי שלמרות שעזבתי את הדרך הדינאמית, יש לה הרבה מה להציע דווקא בכיוון שלא חשבתי עליו.

זה התחיל כשהייתי בפרקטיקום שהס היה מלהזכיר בו CBT. הייתי צריכה להביא טיפולים להדרכות, לא יכלתי לדבר CBT, ואני מעדיפה לא לשקר. אז מצאתי דרך יצירתית: כל פעם שעשיתי חשיפה, דיברתי על וויניקוט (פירוט תיכף יבוא). אבל מה שהתחיל כחצי בדיחה חצי הישרדות, הסתבר כמוצלח. 

יש לי כמה פסיכו-אד למטופלים עם אוסידי, ואני נודדת ביניהם בהתאם למטופל. מבחינתי המטרה של פסיכו-אד ב-OCD משולשת: להרגיש מובן, שהמטפל/ת באמת יודע, במובן העמוק של המילה, מה עובר עלי. לספק רציונאל שיעזור למטופל לעשות את הדברים הנורא קשים שאנחנו מבקשים ממנו לעשות (חשיפה ומניעת תגובה). לעזור לו לתת פשר לתחושות, מחשבות או התנהגות שהוא לא תמיד יודע להסביר לעצמו. גיליתי שהסבר ברוח וויניקוט, פרויד או קליין, משיג מטרות אלו בחלק מהמקרים של OCD העוסק במוסריות, או כולל טקסים מנטאליים של ביטול מחשבות. ההסבר הפרוידיאני מתאים גם לחרדת בריאות, ולחלק מהמקרים של GAD (וכמובן גם לדיכאון, אבל בדגשים שונים).

בפסיכו-חינוך דינאמי, אני לא עושה טיפול דינאמי, אלא ממשיגה דרך תיאוריות ובצורה פשטנית למדי. בניגוד לטיפול דינאמי, הידע לא נשאר אצלי, אלא עובר למטופל. אני חושבת שחלק מהמטפלים שמשלבים בין גישות יתחברו לפסיכו-אד דינאמי יותר מלפסיכואד אחרים. וכיוון שאני לא דוברת דינאמית שוטפת, מוזמנים לתקן או להרחיב בתגובות.

הסבר ווינקוטיאני ל-OCD

ההסבר מתייחס למרחב המעברי/משחקי, ולחסימה שלו ב-OCD. והנה דוגמא להסבר:

“תחשוב על ילד ששם סיר על הראש ומשחק בכך שהוא מלך הטירה. הוא נמצא לגמרי בתוך החוויה, כלומר, הוא מלך. אבל באותו זמן, יש חלק מתבונן שיודע שהוא לא באמת מלך. אין באמת סכנה, גם אם המכשף הרע יטיל עליו כישוף או שאביר ידקור אותו. ואם אחד ההורים קורא לאוכל, הרי שהמלך הופך בן רגע לילד קטן ורעב ששמח שהכינו לו את האוכל שהוא אוהב.

באופן טבעי יש לנו אפשרות לשחק בדמיון, במחשבות, ולא לפחד מהתוצאות. באוסידי היכולת הזו נפגעת. כיום אתה לא יכול לשחק במחשבות שלך, אלא חווה מחשבות כאמיתיות ומסוכנות. אם חשבת “שימות” כשהסתכלת על אבא, זה נחווה על ידך כמסוכן עבורו, ואתה תופס את עצמך כמי שמסכן אותו. אם נחזור לדוגמא, זה כאילו ילד שמשחק בכישוף מרגיש שהקסם הרע שהטיל באמת יהרוג את הוריו, והוא איום ונורא בשל כך. חוויה איומה, מפחידה ומעוררת רגשות אשם.

המטרה שלנו בטיפול היא לשנות את זה. אנחנו נתאמן בלשחק במחשבות, ולהיות בשני מצבי התודעה בו זמנית: בעולם של האוסידי להאמין לגמרי במחשבות ובסיכון שבהן. ובו זמנית, לפתח חלק שמסתכל מבחוץ ויודע שזה רק משחק. הדרך לעשות את זה היא חשיפות… (ואם לא הסברנו עדיין, כאן מסבירה במה מדובר)”

הסבר פרוידיאני לחרדות 

אני משתמשת בהסבר זה בעיקר למטופלים עם חרדת בריאות או פחד מאסונות שונים שיקרו, או שיגרמו על ידם ברשלנות. באסונות הכוונה גם למה שרובנו היינו רואים כאסון, אך גם לאסונות מינוריים יותר, כמו אובדן ארנק, עשיית טעות בעבודה, או שכחה לנעול את הדלת או לכבות את הדוד.

“העולם מסוכן, וכולנו נמות בסוף. אתה, אני, וכל האנשים שאנחנו אוהבים. מאוד יכול להיות שבדרך יקרו לנו הרבה דברים רעים – מחלות, פציעות. אם היינו מודעים כל הזמן לכל הדברים האיומים שיכולים לקרות לנו ולאהובים שלנו, היה קשה מאוד לחיות.

שמעת על פרויד? (הרוב מכירים) פרויד הוא אבי הפסיכולוגיה, והוא דיבר בין היתר על מנגנוני הגנה. מעין פילטרים מנטאליים שמאפשרים למוח שלנו לסנן החוצה מידע שיכול לפגוע בנו. למשל מידע על מחלות או מוות. אין הכוונה שאנשים חיים באשליה שהם לא יפגעו, אלא שהם מצליחים לא לחשוב על כך, או במילים אחרות – להדחיק. הפילטרים עובדים אצלך יופי בחלק מהתחומים, למשל את נוהגת בלי חשש, אפילו שיש סיכוי שתיפצעי או תמותי בתאונה. את גם לא מוטרדת מפיגועים או רעידות אדמה. כנראה שאחרי שאת נתקלת בסיפור על תאונה, או בתקופה שהיו הרבה פיגועים, את כן מוטרדת מזה יותר, אבל ברמה סבירה, וזה חולף.

(כעת אתן שתי דוגמאות)

א. לעומת זאת, הפילטרים שלך לא עובדים כמו שצריך בנושא מחלות. את לא מצליחה לסנן החוצה את הידיעה שאת או בן הזוג שלך יכולים לחלות, וכל סימן, ולו הקטן ביותר, גורם לך לחשוב מיד על סרטן ועל מוות.

ב. לעומת זאת, הפילטרים שלך לא עובדים כמו שצריך בנושא טעויות בעבודה. את לא מצליחה לסנן החוצה מחשבה על טעויות שאת עלולה לעשות, ועל הנזק הגדול ביותר שעלול לקרות. אנשים אחרים לא חושבים יותר מדי על כך שהם עלולים לשלוח מייל לאדם הלא נכון, או לכתוב משהו שגוי. הם מניחים שאין סיבה שזה יקרה, ובדיקה חטופה (אם בכלל) מספיקה להם כדי להרגיש בטוחים. גם אם הם חושבים לרגע שאולי טעו, לרוב ההשלכות הן לא איומות מבחינתם, ונעות בין “יבינו שעשיתי טעות בהקלדה” ל”קורה”, “אופס, פדיחה, אבל יעבור” או מחשבות דומות. לעומת זאת, אצלך המחשבות רצות קדימה בלי עצירה לכך שהחברה תפסיד הון עתק, או שיפטרו אותך ולא תוכלי למצוא עוד עבודה בשום מקום.

(וסיימנו עם הדוגמאות)
המטרה שלנו בטיפול היא בעצם לשקם את ההגנות שנפגעו, ולאפשר לך לסנן מידע מפחיד, כמו שאת עושה בתחומים שה-OCD לא “התיישב” עליהם. באופן פרדוקסלי נעשה זאת על ידי כך שנזמין את המחשבות ונהיה איתן שוב ושוב ושוב, מבלי שתנסי לבטל או להרגיע את עצמך בכל דרך שהיא. כשהמחשבות נמצאות בלי שננקטות נגדן פעולה, המוח מבין בסופו של דבר שלא מדובר בסכנה מוחשית, שם כביכול תווית “לא רלוונטי” ומתחיל לסנן את המידע. חשוב להגיד שיתכן מאוד שגם בסוף הטיפול תהיה מוטרדת יותר מאנשים אחרים מבריאות, או מנושאים אחרים שיצוצו. אבל, הטרדה תהיה פחותה מכפי שהיא כיום, וכבר לא תגרום לך סבל באותה העוצמה ולא תפעיל אותך כפי שקורה כיום”.

בחלק הבא אתייחס לפסיכו-אד קלייניאני

למחשבות, הערות והארות, מוזמנים לפנות אלי. תיקונים, או פסיכואד דינאמיים נוספים ניתן להשאיר בתגובות בפייסבוק, או לשלוח ישירות אלי: yaellevk@gmail.com

אהבתם? מוזמנים לפרגן בלייק.
להדרכה או טיפול CBT צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS