חשבו על מצב בו מספר רב של פעולות לא מותיר בכם חותם: אתם נועלים את הרכב ולא בטוחים אם עשיתם את זה, לא בטוחים אם שטפתם את ידיכם כראוי, אם לקחתם את הארנק, סגרתם את הנייד בסוף שיחה, רשמתם את מה שהתכוונתם לרשום וכן הלאה. פעולות רבות שלכם משולות לציור על חול – החותם נשאר לזמן קצר ומטשטש מהר מאוד. זה המצב שאנשים עם OCD חיים בו. בעוד שאצל רוב האנשים פעולות מותירות חותם, או מקבלות אישור מוחי שהפעולה בוצעה, אפשר להגיד שאצל אנשים עם OCD “חוש האישור” פגום. הם ביצעו פעולה, יודעים שביצעו אותה, אבל לא מרגישים את הוודאות שאנשים אחרים מרגישים אחריה. באופן טבעי, הם עושים פעולות שנועדו לעזור להם “להבין” שעשו את הפעולה, למשל לבדוק שוב את הדוד.

במקרה ומדובר במקרים ספורים, לא קורה נזק אם אתם עושים בדיקה חוזרת מדי פעם, אבל מה לעשות אם אתם מרגישים ספק מייסר לגבי רוב הפעולות, אם פשוט אינכם מצליחים להאמין למראה עיניכם או לסמוך על הזיכרון שלכם? מה לעשות אם באופן רציונאלי אתם יודעים שהכל בסדר, אבל החוויה הפנימית היא של טעות נוראית? אנשים הסובלים מ-OCD חיים את השאלות הנ”ל רגע אחרי רגע, הם יודעים שאין תועלת בבדיקות, בחזרות, בשאלות האישור שהם שואלים אחרים, אבל חוסר השקט, האומללות, התלישות, חוסר הוודאות, הספק המייסר שנגרם להם כל כך חזקים שהרבה פעמים הם נכפים לשלם את המחיר על מנת לקבל הקלה רגעית.

ועכשיו, תחשבו שלא מדובר רק בספק לגבי פעולות, אלא שהרבה דברים מרגישים לכם מסוכנים או מעוררים בכם תחושות לא נעימות. מחשבות שלכם מרגישות לכם מסוכנות, חפצים יומיומיים שאחרים נוגעים בהם בקלות מעוררים בכם תחושת גועל שוות ערך לתחושה שהייתה מתעוררת לאדם שנפל לשירותים כימיים בסוף פסטיבל. אתם יודעים שזה לא הגיוני, אבל פשוט לא מצליחים להיפטר מהתחושה המציקה. אתם מסתובבים בעולם כאילו אתם נמצאים בשדה קרב, תחת התקפה, והכי גרוע – אף אחד חוץ מכם אינו יודע שאתם מותקפים, ואתם חוששים שאם תחשפו את תחושותיכם ילעגו לכם.

ואכן, פעמים רבות אחד הדברים המתסכלים שאנשים עם OCD  צריכים להתמודד איתו (בנוסף להפרעה עצמה כמובן) הוא חוסר ההבנה של אנשים אנשים ללא OCD. פעמים רבות הם מתקשים להבין מה דוחף אדם שנראה רציונאלי בכל תחום אחר לבצע פעולות לא הגיוניות, לחזור שוב ושוב על אותן פעולות, או לייחס חשיבות למחשבות לא הגיוניות. כתוצאה, הם מנסים להסביר לו בצורה רציונאלית למה זה לא הגיוני (כאילו האדם לא יודע) או סבורים שאם היה מתאמץ יותר, הוא היה מצליח להיפטר מההפרעה.

לא תוכלו להבין את החוויה של אנשים עם OCD, אבל החוויות האישיות שלכם יכולות לסייע מעט, לתת לכם טעימה. מרבית האנשים בלי OCD עושים טקסים מדי פעם. בעמוד הבא פירטתי מספר טקסים נפוצים, והסיבות שאנשים עושים אותם, כך שיתכן ותמצאו את עצמכם בדוגמאות הבאות (ואם לא, תוכלו לחשוב איזה טקסים אתם עושים, או לבקש מהאדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית שאתם מכירים שיאתר טקס או טקסים שלכם ויראה לכם). זיכרון התחושות המלוות אתכם לפני ובזמן ביצוע הטקס, וההקלה שאתם מרגישים אחרי, יכולה לעזור מעט בהבנת החוויה שהאדם הקרוב אליכם חווה. כדי שבאמת תוכלו לנסות להבין, ושהדוגמאות לא יחזקו תפיסות כמו “אה, גם אני מכיר את זה וזה לא פוגע בחיים שלי, אז הוא יכול להתגבר אם יתאמץ קצת”, חשוב להבין שהעוצמה והתדירות שונים לגמרי. כפי שתוכלו לדמיין מה עובר על אדם הגווע בצמא, כיוון שהיו פעמים בהן הייתם צמאים, אך לא תתיימרו להגיד שמדובר בדברים זהים, כך הקושי שאתם חווים זעום לעומת הקושי שאנשים עם OCD  חווים. תגבירו אותו בעשרות מונים, ואז עוד קצת, ועכשיו דמיינו שאינכם חווים אותו למספר רגעים מדי פעם, אלא עשרות או מאות פעמים ביום, ותוכלו להתחיל להבין.

הפעולה “לא נרשמה”
יצאתם מהבית, נעלתם את הדלת, ופתאום עברה לכם בראש מחשבה: “האם כיביתי את הדוד?”, אתם מנסים להיזכר, אבל אין זיכרון ברור, כך שאתם פותחים את הדלת, חוזרים הביתה ומגלים שהדוד סגור. לא, אתם לא סובלים מסניליות פתאומית, הפעולה היא חלק מרוטינה יומית שאתם עושים באופן קבוע ולא מקדישים לה תשומת לב, כך שהפעולות לא “נחרטות” אצלכם. הרבה פעמים אין כאן שאלה אמיתית, אם הייתם צריכים להמר בסכום כסף גדול, הייתם אומרים שכיביתם את הדוד, כך שהבדיקה שעשיתם היא טקס שנועד להרגיע, בדיוק כמו ב-OCD.

“ככה זה צריך להיות” (just right)
לרבים מאיתנו יש הרגלים משונים שאנחנו עושים באופן קבוע למרות שאין בהם היגיון רב. יש כאלה שמתקשים ללכת לישון אם דלתות הארון אינן סגורות לחלוטין או אינם יכולים לראות מגירות פתוחות, אחרים נוהגים או הולכים לעבודה באותה דרך בדיוק גם אם יש דרך אחרת הטובה באותה המידה, מרגישים לא בנוח אם אינם הולכים לשירותים לפני פגישה או לפני השינה וכן הלאה.

אם תבקשו מהאדם להסביר את פשר ההתנהגות, לעיתים הוא יתן הסבר שחקירה זריזה תראה את חוסר ההיגיון שבו או תחשוף שההיגיון האמיתי הוא להימנע מתחושה מציקה הנעלמת כשהוא עושה את הפעולה. למשל, בחורה שהולכת לשירותים פעמיים לפני השירותים כדי לא להתעורר באמצע הלילה תודה במהירות כי בפועל אינה מטילה יותר ממספר טיפות שתן, והסיבה האמיתית שהיא עושה זאת היא כי אם אינה הולכת לשירותים יש לה תחושה מציקה והיא חושבת ללא הרף אם ללכת לשירותים למרות שאין סיבה או לא, ופשוט יותר קל לקום מלעבור את הוויכוח הפנימי המתיש כשהיא רוצה לישון.

אחרים אפילו לא ינסו לתת הסבר, אלא יודו שהם עושים את הפעולה פשוט כי היא מרגישה להם נכונה, ואם הם לא עושים אותה, הם מתקשים להמשיך הלאה לפעילויות אחרות בלי שהדבר יציק להם מאוד.

אמונות תפלות
טפו טפו טפו, לא לספר שהאישה בהריון עד שלב מסוים וכמובן שלא לבחור שם, ללבוש בגד שעברתם איתו חוויות חיוביות או שהצבע שלו “טוב” למבחן חשוב, לשים חוט אדום שקניתם ליד הכותל. כל אלו ועוד הן דוגמאות לאמונות תפלות שרבים מחזיקים בהן. אמונות אלו קיימות בכל שכבות האוכלוסיה, אצל עשירים ועניים, משכילים ולא משכילים, חילוניים ודתיים. גם אנשים שמחשיבים עצמם כרציונאלים מאוד מחזיקים לא פעם באמונות תפלות.

האדם לא חייב להאמין בכל ליבו באמונה התפלה כדי לפעול לפיה. אנשים רבים אומרים שאינם מאמינים באמת בעין הרע, בהשפעה של המחשבות שלהם או כל אמונה אחרת הנמצאת בבסיס ההתנהגות. כשהם נשאלים למה הם מבצעים אותה בכל זאת, התשובה היא לרוב “זה לא מזיק ולוקח בדיוק שניה, למה שלא אעשה”, או “אני לא מאמין, אבל למה לקחת את הסיכון?”

ניסיון לשלוט במצבים שאין לכם שליטה עליהם
אדם קרוב אליכם חולה, אתם מחכים לתשובה של בדיקה רפואית, התחלתם קשר רומנטי חדש ואתם לא יודעים מה הצד השני חושב, יש משחק חשוב של הקבוצה שאתם אוהבים, אתם מחפשים חנייה כבר חצי שעה ללא הצלחה, אתם רעבים ואין אוכל במקרר. החיים מספקים לנו מקרים רבים בהם אין לנו וודאות לגבי העתיד ויכולת ההשפעה שלנו על המצב היא נמוכה, אם בכלל, כך שאנו מרגישים חסרי אונים.

חוסר אונים היא חוויה קשה, קשה לנו לקבל שאין לנו שליטה על המצב. במצבים אלו אנשים רבים פונים להתנהגות טקסית ולא רציונאלית, לרוב לאמונות תפלות, נסיונות להשפיע על המציאות בצורה מאגית או פעולות חוזרות. כך למשל, אפשר לראות ברכבים רבים של תל אביבים פיות חנייה ולשמוע מהם כי הם מתקשרים לאנשים מסוימים כשהם מחפשים חנייה כי הם “מביאים מזל”. אוהדים של קבוצות כדורגל נוהגים לעשות טקסים שונים יחד לפני משחקים חשובים,  להימנע מפעולות שונות כמו להתגלח לפני משחק, ללבוש בגדים מסוימים, לא להגיד שהקבוצה תנצח ועוד. בתחום של פעולות חוזרות, אנשים המחכים לתוצאות של בדיקות רפואיות יכולים לקרוא שוב ושוב את אותו החומר בתקווה למצוא אינפורמציה חדשה, ולא נדיר שאנשים סוגרים את המקרר ופותחים אותו שוב, למרות שהסיכוי שסיר מלא תבשילים טעימים יופיע שם לפתע קלוש למדי.

הערכת סיכון וחשיבות הדבר. אתם מחנים את הרכב בחנייה מוסדרת עם שומר או ברחוב חשוך בחלק פחות טוב של העיר – באיזה מקרה הסיכוי שתבדקו אם אכן נעלתם את הרכב, בין אם על ידי נענוע הידית או מבט יהיה גדול יותר? רוב האנשים יבחרו כנראה באופציה השנייה. הסיכוי שלא נעלתם את הרכב אינו משתנה, אבל תחושת הביטחון שלכם מתערערת ככל שאתם רואים את האירוע כמסוכן יותר. באופן דומה, ככל שאתם מייחסים יותר חשיבות לדבר, הסיכוי שתבצעו התנהגות מיותרת גדל. למשל הסיכוי שתבדקו שוב את השעון המעורר כשאתם צריכים להגיע בבוקר לפגישה חשובה גבוה יותר מביום עבודה רגיל. כמובן שהפעולות הן מיותרות ולא מועילות מבחינה פרקטית, אבל הן גורמות לכם להרגיש טוב יותר, ואינן דורשות מאמץ רב, אז למה לא לעשות אותן?

מה התועלת בהבנת החוויה של אדם עם OCD?

 כולנו רוצים להרגיש מובנים, ולקבל תמיכה מהסביבה כשקשה לנו. הבנת החוויה של אדם יקר לכם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית יכולה להוריד את השיפוטיות כלפיו, לגלות אמפתיה לסבלו והערכה למאמצים שהוא עושה כדי להתמודד עם ההפרעה. יחס תומך יכול לסייע מאוד בפני עצמו בשיפור המצב. מעבר ליחס, הבנה יכול להשפיע עליכם להיות מעורבים ולסייע לו, למשל לשאול איך אתם יכולים לעזור, לסייע במציאת טיפול מתאים, להגיע עמו לפגישה במידה והוא נמצא בטיפול כדי לקבל מידע וכלים שיעזרו לכם לעזור לו.

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS