חרדה חברתית היא הפרעה המאופיינת ברגשות לא נעימים, למשל חרדה או מודעות עצמית מוגברת במצבים חברתיים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית יודעים לרוב שעוצמת הפחד היא מופרזת, אולם אינם יכולים לשלוט בכך. ההערכה כיום היא שקרוב ל-7% מהאוכלוסיה סובלים מחרדה חברתית ברמה זו או אחרת מדי שנה, ומעל 12% יסבלו מחרדה חברתית בשלב כלשהו בחייהם. המצבים החברתיים בהם מרגישים תחושות אלו, עוצמת התחושות, התגובה אליהן והפגיעה בחיים שונות מאדם לאדם.
סוגים ועוצמות של חרדה חברתית
כאמור, יש הבדלים ניכרים בביטוי ובהשפעה של החרדה החברתית. אתייחס כאן למספר פרמטרים:
חרדה חברתית ממוקדת לעומת חרדה חברתית כללית
אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית מוכללת החרדה קיימת במגוון מצבים חברתיים, ואילו אצל הסובלים מחרדה חברתית חלקית החרדה מוגבלת למצבים מסוימים, למשל עמידה מול קהל או קושי לצאת לדייטים.
עוצמת החרדה החברתית
קיימות עוצמות שונות של חרדה במצבים חברתיים, והיא יכולה לנוע מתחושת חוסר נוחות קלה, דרך תחושת חרדה עזה ועד להתקף חרדה מלא. עוצמת החרדה שונה גם בין אנשים וגם בין מצבים שונים אצל אותו אדם. אם נסתכל על אדם אחר במגוון מצבים נראה שיש הבדל ניכר בעוצמת הקושי שהוא מרגיש בלהחליף מספר מילים עם הקופאית בסופר למשל לעומת להביע את דעתו בקבוצת אנשים שאינו מכיר את חלקם. אם נסתכל על שני אנשים עם חרדה חברתית, יתכן שעבור אחד דיבור בטלפון עם אדם מוכר יהיה קלי קלות, בעוד שעבור אחר השני הדבר יעורר קושי ניכר, ודווקא דברים שקלים לו יחסית יהיו קשים לאחר.
השפעתה של החרדה החברתית על ההתנהגות והתפקוד
אצל חלק מהסובלים מחרדה חברתית ההשפעה אינה ניכרת כמעט כלפי חוץ, הם מכריחים את עצמם לתפקד כרגיל, אולם חווים סבל כלפי פנים. אחרים ימנעו באופן מלא או חלקי ממצבים בהם הם מרגישים חרדים ויש שיתמודדו עם מצבים אלו, אולם תוך שימוש בטקטיקות שונות שעוזרות להם לווסת את רמת החרדה ולהרגיש בטוחים יותר אך לרוב משפיעות על תפקודם לרעה או פוגעות בביטחון שלהם.
עוד על הימנעויות והתנהגויות ביטחון בחרדה חברתית
איך לדעת מה רמת החרדה החברתית שלי?
קיימים שאלונים שנותנים מושג כללי לגבי עוצמת החרדה החברתית, כשהמקובל ביותר כיום הוא שאלון ליבוביץ’ לחרדה חברתית. שאלון זה מתייחס הן לתפקוד, עד כמה ממלא השאלון נמנע מפעילויות בשל רמת החרדה, והן לחוויה הפנימית – עד כמה הוא פוחד כשהוא נדרש להתמודד עם מצבים שונים. שאלון זה מתייחס למגוון מצבים, והשילוב של ההיקף יחד עם ההתייחסות גם לתפקוד וגם לקושי, נותנים תמונה לא רעה ואפשר להתבסס על מסקנותיו, אך בזהירות.
מעבר למספרים, הערכים והמטרות של כל אדם שונים, וכך גם ההשפעה והרלוונטיות של כל פעולה על חיי האדם. לכן, חשוב להסתכל לא רק על המספרים אלא בעיקר על ההשפעה על התפקוד, המטרות החשובות לאדם ורווחתו הנפשית. ניקח למשל אדם שסובל מפחד להשתמש בשירותים ציבוריים (Paruresis), ואינו חווה חרדה משמעותית או פגיעה בתפקוד בתחומים אחרים. הציון שלו בליבוביץ’ יהיה נמוך, אולם האם אפשר באמת להגיד שהקושי שלו הוא בעוצמה נמוכה בהתחשב בכך שהוא מגביל אותו בתחומים רבים? למשל, הוא אינו מרגיש חרדה מעצם המפגש עם נשים, אולם נמנע מדייטים בשל החשש שיצטרך להשתמש בשירותים ציבוריים. כנ”ל לגבי טיסה לחו”ל, הליכה לקולנוע, לפאב עם חברים ואפילו בחירת העבודה הושפעה ממצב השירותים בכל מקום.
כדי להבין את עוצמת החרדה החברתית תצטרכו לחשוב מה ההשפעה האמיתית של הקושי על חייכם. אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית במשך שנים, יתכן ויהיה לכם קשה להעריך את הקושי לבד כיוון שאתם כל כך רגילים לחיות כך שכבר אינכם שמים לב לעוצמת הפגיעה. פידבק מאנשים קרובים ו/או בחינת המצב בטיפול יסייעו לקבל תמונה מדויקת יותר של עוצמת הקושי ולהגדיר לעצמכם מטרות – מה הייתם מעוניינים לשנות.
מתעניינים בטיפול CBT? צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS