כפי שכתבתי בחלק הקודם, על התקפי חרדה התחושות שמרגישים בזמן התקף חרדה מובילות רבים מהסובלים מהתקף או התקפים חוזרים להתנהג בדרך מסוימת: אם אני מרגיש סחרחורת אוכל משהו עם סוכר או אתיישב כיוון שאני חושש שאפול אם לא אעשה זאת. אם אני מרגיש על סף התקף במקומות הומי אדם אתחיל להימנע ממקומות כמו קניונים, רחובות עמוסים, בתי קפה ועוד. הבעיה היא שהתנהגויות אלו גורמות אולי להרגיש יותר טוב או יותר בטוחים באותו רגע, אבל הן מובילות גם לתוצאה שאנשים החוששים מהתקפי חרדה אינם מודעים לה: הן עלולות להגביר את תדירות ההתקפים ועוצמתם.

התנהגויות אלו קרויות בשפה המקצועית התנהגויות ביטחון, כיוון שתפקידן הוא להשרות על האדם תחושת ביטחון. המילה “תחושה” היא חשובה, כי האדם אינו נמצא בסכנה בפועל. כפי שהסברתי בחלק הקודם, התחושה בזמן התקף חרדה היא איומה, אולם בפועל לא נשקפת סכנה אמיתית לחווה אותם: הוא לא יעבור התקף לב, לא יתעלף ולא ישתגע. אם הוא היה מרגיש את התחושות הקשות האלו ועובר את ההתקף בלי שיקרה כלום, הוא היה לומד שהוא יכול לעבור את ההתקף מבלי להינזק. חשוב להגיד שחלק מהסובלים מהתקפי חרדה יודעים תיאורטית שלא יקרה להם כלום, אבל התחושה הפנימית היא שהם כן בסכנה והם פועלים לפי תחושה זו בזמן התקף, כך שמה שקובע בפועל אינו הידע התיאורטי, השכלתני. התנהגויות ביטחון מונעות מהסובלים מהתקפי חרדה באמת לדעת שהם יהיו בסדר וההתקף יעבור.

 נזק נוסף של התנהגויות ביטחון הוא שאנשים עם התקפי חרדה מפתחים תלות בהן, ומרגישים שאם לא ינקטו בהתנהגות זו יהיה לכם התקף חרדה, או, בזמן ההתקף – שהם לא יצליחו לשרוד בלי ההתנהגות. התלות עלולה להגביל, ובמקרים מסוימים, כשמדובר בתלות בתרופות הרגעה, עלולה ליצור התמכרות. ולבסוף, התנהגויות ביטחון מנכיחות את החרדה ומבליטות אותה. כלומר, אם אני צריך להתנהג בדרך מסוימת או לקחת חפצים שונים איתי כל הזמן כדי להישמר מהחרדה – אני חושב כל הזמן על החרדה וחיי סובבים סביבה. הדבר עלול לפגוע באיכות החיים, בביטחון העצמי, ועלול להוביל גם להגברת התקפי החרדה.

 דוגמא להתנהגות ביטחון: גבר הסובל מהתקפי חרדה ולוקח לכל מקום אליו הוא הולך בקבוק מים כדי שיוכל להרטיב את גרונו אם ירגיש שהוא נחסם. עצם ההליכה עם הבקבוק יוצרת אצלו תחושת ביטחון, אם הוא שוכח לרגע את הבקבוק הוא מרגיש מבוהל, וחוזר מיד לקחת אותו. בזמן התקף הוא שותה מספר לגימות, מרגיש שהוא מצליח לנשום טוב יותר, וכשההתקף עובר מייחס זאת לכך ששתה מים ולא לכך שהתקפי חרדה נגמרים בסופו של דבר – הבנה חשובה שיכלה להוביל לשינוי. הוא מבקר את עצמו על כך שהוא תלוי בבקבוק, התנהגות שנראית לו ילדותית ולא “גברית”, והוא רואה את העובדה שאינו מצליח להביא את עצמו להיפטר מהבקבוק כראיה לכך שהוא לא יכול להתמודד עם החרדה.

למידע נוסף צרו קשר או התקשרו 053-4213111

הימנעויות בהתקפי חרדה והפרעת חרדה

הצד השני של התנהגויות ביטחון הוא הימנעויות. למה להגיע מראש למצב בו אני עלול לחוות התקף חרדה ואז לנסות לסיים אותו אם אני יכול להימנע ממנו מראש? קו חשיבה זה מוביל לכך שאנשים עם הפרעת חרדה נמנעים ממגוון דברים: מקומות בהם עברו התקף בעבר (ולעיתים גם מדברים שעשו או חוו בזמן התקף – למשל משירים, מאכלים, אנשים, בגדים מסוימים וכו’), מקומות צפופים, פעילות פיזית שמעלה את הדופק, נסיעה למקום מרוחק מהבית ועוד.

 הימנעויות עלולות לפגוע בחיי המבצע אותן באופן חמור. במקרים קיצוניים חיי האדם מוגבלים לביתו. במקרים אחרים עלולה להיות פגיעה בתעסוקה, בחיי החברה, משפחה וחיי הפנאי. דוגמאות לכך הן: אישה שהתפטרה מעבודתה לאחר שחוותה התקפי חרדה חוזרים, כיוון שהרגישה שאינה מסוגלת להתמודד עם הנהיגה לעבודה. גבר שטס פעם בשנה לחופשות סקי, ומאז שהחלו אצלו התקפי חרדה ויתר על כך, כיוון שהחל לפחד מהתקף חרדה בטיסה. בני משפחה שאינם נוסעים יותר לטיולים יחד כפי שאהבו לעשות בעבר, כיוון שהאב חושש מהמאמץ הפיזי והנסיעה הכרוכים בטיול.

בדומה להתנהגויות ביטחון, אנשים המבצעים הימנעויות חושבים שהם מגינים על עצמם מהתקף כך. הם אינם לומדים שאם יעשו את הדברים שהם נמנעים מהם הם לא בהכרח יחוו התקף, וגם אם כן – שיש ביכולתם להתמודד עמו. בנוסף לפגיעה זו, ההימנעויות, כפי שראינו בדוגמאות שלעיל, מצמצמות את חיי האדם. בהתחלה ההימנעויות מובילות להנכחת החרדה ביומיום (למשל מודעות לכך שאני לא נוהג בגלל הפחד מהתקף חרדה), עם הזמן החיים המצומצמים יכולים להפוך לשיגרה מובנית כך שהאדם כבר אינו חושב על כך שיש אופציה אחרת.

 

איך ההתנהגות מגבירה את שכיחות ההתקפים?

התקפי חרדה מתרחשים כאמור כשהמערכת הסימפטתית מופעלת בעיתוי לא מתאים, כשאין סכנה בפועל. המערכת מופעלת גם כשהמוח שופט את המצב כמסוכן. אם האדם רואה מצבים מסוימים או את ההתמודדות עמם ללא התנהגויות ביטחון כמסוכנים, יש סיכוי לא רע שהמערכת הסימפטתית שלו תפעל והוא יחווה התקף. הדבר יגביר את הפחד שלו מאותו מצב, והוא ידבק ביתר עוז בהימנעות או בהתנהגות הביטחון. בנוסף, התנהגויות אלו מובילות לכך שהאפשרות של התקף חרדה נמצאת בתודעה של האדם חלקים נכבדים ביום, בין אם בצורת מחשבה מפורשת, או ידיעה עמומה, כמו נורית אזהרה הדולקת ללא הרף. מודעות זו מעוררת חרדה ומגבירה אף היא את הסיכוי להתקף חרדה נוסף.

 

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS