שאלה שנתקלתי בה לא פעם אצל אנשים המעוניינים בטיפול ב-OCD  היא האם חייבים לעשות את החלק ההתנהגותי של הטיפול, הכולל חשיפות ומניעת תגובה טקסית. השאלה מובנת. כשאומרים לך שבטיפול תצטרך להתמודד עם הנושאים הכי קשים עבורך, ואף ליזום התמודדויות, מעבר לזמנים הרבים שאתה מתמודד עם הקושי בלאו הכי, ברור שלא תשוש לעשות זאת.

אין מנוס מלעשות את החלקים ההתנהגותיים של הטיפול. מטרת הטיפול היא לשנות את ההתנהגות, להפחית טקסים והימנעויות, ושינויים אלו לא מתרחשים מהבנה תיאורטית בלבד אלא מחייבים עשייה בפועל. אולם, החלקים הקוגניטיביים של הטיפול יכולים להקל על ההתמודדות בחלקים ההתנהגותיים, ולעיתים גם לצמצם את הצורך של שימוש בחשיפות יזומות וממושכות בטיפול.

מהו טיפול קוגניטיבי בהפרעה טורדנית כפייתית?

טיפול קוגניטיבי הוא טיפול העוסק בבחינת ושינוי דפוסי החשיבה. אצל רבים מהמתמודדים עם OCD יש מחשבות או אמונות המגבירות את הקושי. המחשבות יכולות להיות קשורות לטקסים או למחשבות הטורדניות, או לעסוק ביכולת ההתמודדות של האדם. דוגמא העוסקת במחשבה הטורדנית: “אם לא אוודא שכל מכשירי החשמל מנותקים מהתקע, יש סיכוי שיהיה קצר שיגרום לדלקה, הבניין ישרף ויכול להיות שאנשים ימותו”. דוגמא העוסקת ביכולות ההתמודדות מול האוסידי: “אני לא מסוגל לא לעשות את הטקס”. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול בודקים אמונות ומחשבות אלו, ומאתגרים אותן. האתגור יכול להיות על ידי בחינה רציונאלית של המחשבות, מציאת טעויות שבהן ובחינת מחשבות אלטרנטיביות, או על ידי בניית ניסויים התנהגותיים, בהם האמונות יבחנו בפועל.

במחשבה הראשונה העבודה יכולה לכלול בחינת ההסתברות שהדבר יקרה. בישראל יש מעל 8.5 מליון בני אדם, גם אם מורידים ילדים, חולים ואוכלוסיות אחרות שאינן משתמשות במוצרי חשמל, עדיין יש מליונים שמשתמשים במספר מוצרי חשמל מדי יום, ורובם אינם מנתקים אותם מהחשמל. מה התדירות בה אנו שומעים על שריפות שגרמו לנזק רב לרכוש או לחיים בגלל מוצר חשמל שנותר מחובר? על בסיס נתונים אלו, מה ההסתברות שאירוע כזה יקרה? וכעת, נבחן את המאמץ שמושקע בניסיון למנוע נזק כזה, לעומת הסבירות שהוא יתרחש, עד כמה השקעת המאמץ נראית מוצדקת?

במחשבה השנייה תיבחן משמעות האמירה, מה זה אומר “אני לא מסוגל לעשות את הטקס”? האם אני לא מסוגל פיזית לכך, כפי שאיני מסוגל לעוף למשל? סביר להניח שלא, וכבר אפשר לשנות את המשפט למשפט מאפשר יותר “אני מאוד פוחד לא לעשות את הטקס”, בחינה נוספת יכולה לגלות שהפחד הוא מכך שארגיש רע, או מהשלכות שליליות של אי עשיית הטקס. חשיפת מחשבות אלו תאפשר המשך עבודה קוגניטיבית עליהן, למשל הבנה שפחד מהתחושות הקשות שמתעוררות כשלא עושים טקס הוא נורמלי, ורוב האנשים עם OCD פוחדים מכך, יחד עם חזרה על האופן בו חשיפה לתחושות תוביל בסופו של דבר לירידת המצוקה.

למידע נוסף צרו קשר או התקשרו 053-4213111

כיצד עבודה קוגניטיבית מסייעת להתמודד עם OCD?

אחד המרכיבים החשובים בהפרעה טורדנית כפייתית היא תובנה, כלומר, האדם יודע שהמחשבות וההתנהגות שלו אינם הגיוניים. פעמים רבות אנשים עם OCD מרגישים תסכול כיוון שאנשים סביבם או מטפלים מנסים לסייע להם בכלים לוגיים, כשהם יודעים שהמחשבות לא הגיוניות. ולעיתים ניסיון להפריך את המחשבות הוא טקס לכל דבר. אם כך, איך טיפול קוגניטיבי עוזר, והאם הוא לא טקסי?

למרות שאנשים עם OCD  יודעים שהמחשבות שלהם לא הגיוניות, הן עדיין כל כך מאיימות שהם לא בוחנים אותם לעומק, ותמונת העולם שנבנית מתבססת בחלקה עליהן. לדוגמא, אם אני מחזיק באמונה לפיה דברים לא קורים במקרה, ואחרי שראיתי “אות רע” או חשבתי מחשבה שלילית יקרו דברים שליליים, אהיה מודע מאוד לדברים שליליים שקורים בזמן זה ואחשוב שהם תוצאה של מה שחשבתי/ראיתי. כיוון שאני מכוונן למצוא הוכחות לתיאוריה שלי, לא “אספור” את הדברים החיוביים והנטראליים שקרו באותו זמן, ולא “אספור” את הדברים השליליים שקרו כשלא נתקלתי ב”אותות”. כלומר, אאסוף רק מידע שמתאים לתיאוריה שלי ומחזק אותה, ואזרוק מידע שאינו מתאים לה. בחינה מעמיקה של צורת המחשבה וההתנהלות לאורה (בחינה נרחבת, מעבר לטעימה שהבאתי כאן) תסייע לחשוף את ההטיות המחשבתיות שבבסיס צורת המחשבה, וכיצד הן משפיעות על החיים.

גם האומדנים לגבי הסבירות שאירועים שליליים יקרו, וחומרת התוצאות, מושפעים מהאוסידי. פעמים רבות האומדנים של אנשים עם OCD מתבססים על תחושת הבטן שלהם, שמוטה לרעה בשל ההפרעה. דפוס איסוף האינפורמציה שלהם תומך בתחושות אלו, כיוון שהם שמים לב למידע שלילי התואם לתיאוריה שלהם, ולעיתים מחפשים מידע זה באופן אקטיבי. למשל, אדם הפוחד לחלות בסרטן יעריך את הסיכון שלו (הן לחלות, והן את תוצאות המחלה במידה ויחלה) כגבוה מהסיכון בפועל. הוא יהיה מודע מאוד לסיפורים על אנשים שחלו, ויתכן ויחפש מידע על סרטן. ההתמקדות והחיפוש יובילו להרגשה שיש סרטן בכל עבר, דבר שיגביר את הערכת הסיכון הגבוהה מראש שלו. גם כאן, עבודה קוגניטיבית שתסייע לאזן את התמונה המוטה תפחית את מידת החשש.

העבודה הקוגניטיבית אינה פותרת את החשש. אין דרך להתגבר על OCD בכלים לוגיים, הספק תמיד יעלה. אולי למרות כל החשיבה הרציונאלית המחשבות שלי בכל זאת משפיעות על העולם, אולי הבית כן ישרף אם לא אבדוק שכיביתי את כל מכשירי החשמל. אולי, אולי, אולי… אבל עבודה זו עוזרת “לנקות” תפיסות שגויות ש”התיישבו” על האוסידי ומחמירות אותו, ומאפשרת להפריד ביני לבין ההפרעה. אם אני מודע לכך שהאחוזים נמוכים, אני יכול לשייך את הפחד ל-OCD . שיוך זה יוצר הפרדה ביני לבין המחשבות, וכשאני יכול לראות את התהליך המחשבתי, ולראות את המחשבות המאיימות כנגזרת של הבעיה שאני סובל ממנה, הדבר מגביר את המוטיביציה והיכולת להתנגד להן, ומקל על החלק ההתנהגותי של הטיפול.

שימוש בחלקים קוגניטיביים בטיפול ב-OCD צריך להיעשות בזהירות רבה, כיוון שהם עלולים להפוך לקומפולסיה. מטרת העבודה הקוגניטיבית היא לספק מידע חדש, שיאפשר למטופל לראות דברים בדרך אחרת. במידה ונעשה שימוש חזרתי בכלים הקוגניטיביים על מנת להפחית את המצוקה או הספק, יתכן ונעשה שימוש כפייתי בכלים. לכן, חשוב שחלקים אלו יערכו בזהירות, בליווי של מטפל מיומן, ותוך בחינה מתמדת אם הכלים הפכו לטקס.

מתעניינים בטיפול CBT?  צרו קשר:
yaellevk@gmail.com
053-4213111 אם איני זמינה טלפונית, נא לשלוח וואטסאפ או SMS